חרדיות עובדות יקבלו תמיכה במימון מעונות או משפחתונים לילדיהן גם אם בעליהן לומדים ואינם עובדים. בית המשפט העליון דחה (יום ג', 27.12.16) עתירה נגד מבחן זה שקבע משרד הכלכלה.

הכללים מאפשרים את הענקת התמיכה לאישה עובדת שבן-זוגה עובד או לומד. עד שנת 2015 נקבע, כי היא תינתן גם למי שבעלה לומד בישיבה גבוהה או בכולל. בימי קואליציית נתניהו-לפיד נמחקה אפשרות זו ונקבע שעל הבעלים החרדים לעבוד גם הם כתנאי למתן התמיכה, אך הממשלה הנוכחית החזירה את המבחנים הקודמים על-כנם.

בעתירה נטען, כי מדובר בפגיעה חמורה בשוויון, שכן רק לגבי החרדים ניתנת האפשרות שבן-הזוג ילמד ולא יעבוד. אולם השופט מני מזוז אומר שהעותרים - התנועה הרפורמית, עמותת חדו"ש ואחרים - מתעלמים מלשונו המפורשת של החוק, שמטרתו היא לעודד אימהות לעבוד, ומנסים להשתמש בו ככלי לכפות על האבות לעבוד. החוק מבקש לוודא שהאב אינו פנוי להשגיח על הילדים, ולכן הוא חל גם במקרה בו בן-הזוג לומד לתואר שני - ולא רק על חרדים.

מזוז מוסיף: "אין מדובר ביחס שונה לשווים. השונות בין בן זוג שהוא תלמיד ישיבה או כולל לבין בן זוג הלומד במוסד אקדמי, עליה הצביעו העותרים, אינה רלוונטית לתכליתו של
מבחן התמיכה לעודד השתלבות אימהות בשוק העבודה. ולפיכך, החלטת המדינה למקד את התמיכה בקבוצת האימהות כאמור, במטרה לעודד את שילובה בשוק העבודה, אינה לוקה לדעתי בפגם המקים עילה להתערבותנו". יש הצדקה לעודד נשים לצאת לעבוד, הוא מדגיש, ומכאן שהחוק הוא ראוי ומידתי.

הנשיאה מרים נאור סבורה, כי יש ממש בטענה לפיה הכללים מפלים לטובה חרדים, שכן רק לגביהם אין דרישה שהלימודים יהיו לקראת השתלבות בתעסוקה. קיימת גם אפליה בנוהל לפיו חרדי יקבל אוטומית הכרה כמי שאינו פנוי לטפל בילדיו, בעוד אחרים עשויים להידרש לקבל אישור של ועדת חריגים. עם זאת, היא שותפה למסקנתו של מזוז לפיה אין מקום להתערבות בג"ץ, שכן לא הוכחה אפליה בפועל. לצד זאת, קוראת נאור לבצע במידת הצורך התאמות בכללים לקראת שנת הלימודים תשע"ח.

המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין הסכים עם נאור. את העותרים ייצגו עוה"ד ריקי שפירא-רוזנברג ואורלי ארז-לחובסקי, ואת המדינה - עו"ד יובל רויטמן.