אישה שמסרה זהות כוזבת הוחזקה במשך 3.5 שנים במתקן גבעון - ורק אז עלה על דעתו של מאן דהוא לבצע בדיקת דנ"א שהביאה לגילוי זהותה האמיתית. לאחר מכן, הואשמה האישה בתקיפת סוהרים במתקן בו הוחזקה למעשה ללא כל צורך. בשל כך, החליט (1.1.17) סגן נשיאת בית משפט השלום ברמלה, ד"ר עמי קובו, לבטל את כתב האישום.

מרגריטה ציונסקי התייצבה באוקטובר 2012 במשטרת עכו, וטענה בכזב ששמה ריטה סוקולובסקיה, שהגיעה לישראל שבוע קודם לכן כתיירת מאוזבקיסטן, ושאיבדה את מסמכיה האישיים, כולל דרכונה, מוסרה שאינה זוכרת את מספר תעודת הזהות או את מספר הדרכון שלה, את תאריך כניסתה לישראל או את מספר הטיסה. היא ביקשה עזרה לשוב לאוזבקיסטן, הועברה לידי רשות ההגירה והאוכלוסין, ומאחר שלא ניתן היה לבדוק את זהותה - הועברה למתקן גבעון.

ציונסקי התייצבה למעלה מ-50 פעם בפני בית הדין למשמורת, אך לא מסרה את זהותה האמיתית והמשטרה לא הצליחה לברר אותה. קובו מציין, שהמשטרה פנתה אפילו לאינטרפול - אך לא טרחה לבדוק "מתחת לפנס", את מאגר הדנ"א שברשותה. כל הגורמים התעלמו גם מהעובדה שציונסקי דוברת עברית טובה. בדיקה כזאת נערכה כאמור רק בשנת 2016, ואז התברר שמדובר באזרחית ישראל הנעדרת מאז 2012. ציונסקי הסבירה, כי בדתה את סיפורה כדי שתוכל לעזוב את הארץ.

ציונסקי הואשמה במספר עבירות שלטענת המדינה ביצעה בעת שהייתה במשמורת, ובכללן תקיפת סוהרים, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ועוד. קובו קיבל את הבקשה לביטול כתב האישום בשל הגנה מן הצדק, ובפיו מספר נימוקים. לדבריו, היה צורך לראות את מעשיה של ציונסקי - שבוצעו כולם בשנת מעצרה הרביעית - כקריאה לעזרה, וניתן לייחס אותם לתקופת מעצרה הממושכת.

עוד הוא סבור, כי לא היה אינטרס ציבורי בהעמדתה לדין, ומציין שכתב האישום כלל לא היה בא לעולם אלמלא רשלנותה של המדינה בבירור זהותה. לדברי קובו, בכל מקרה - ציונסקי כבר ישבה למעשה במאסר תקופה ארוכה בהרבה מזו שהייתה נגזרת עליה אילו הייתה מורשעת בעבירות שיוחסו לה. התנהגותה הבלתי-רציונלית של ציונסקי אינה מרפאת את המחדל של המדינה, מדגיש קובו. את המדינה ייצגה עו"ד מעין דואק, ואת ציונסקי - עוה"ד קטי צווטקוב ומרים בריינין.