שיכון עובדים לא תקים בהרצליה מרכז לחקר השואה על שמו של יחיאל די-נור (ק.צטניק) ולא תפצה ב-18 מיליון שקל את בנו, ליאור יחיאל די-נור, על אי-הקמתו - קבע (29.12.16) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהושע גייפמן, בדחותו את תביעתו של די-נור.

די-נור היה הבעלים של מתחם גדול בהרצליה ובשנת 1992 חתם על הסכם קומבינציה להקמת שבעה מגדלי מגורים, מרכז מסחרי ומרכז לחקר השואה. המגדלים נבנו ודי-נור קיבל 52 מבין 200 הדירות. הוא אמור היה לקבל 35% מהמרכז המסחרי ואת כל מרכז ההנצחה, שעלות הקמתו הוערכה ב-45 מיליון שקל. אולם בשנת 2008 החליטה שיכון עובדים שלא להקים חלק זה של הפרויקט, ודי-נור תבע אותה בטענה להפרת הסכם.

גייפמן אומר, כי לא היה הסכם על הקמת חלקו השני של הפרויקט, שכן הצדדים דיברו על הנושא רק באופן כללי ולא ירדו לפרטים. עוד הוא מציין, כי למרכז ההנצחה לא היה זכר בהסכם הקומבינציה, וכי כאשר נחתם ההסכם - כלל לא היה ברור האם עיריית הרצליה תאשר את הקמת המרכז המסחרי. גייפמן אומר, שאם יחליט לכפות כעת את הקמת המרכז המסחרי ומרכז ההנצחה - ייאלץ בית המשפט לנהל למעשה את הפרויקט, בשל חוסר האמון המוחלט השורר בין די-נור לבין שיכון עובדים, ואין זו תוצאה סבירה.

גייפמן מוסיף: "אין להורות על אכיפת הסכם הקומבינציה בעניין בניית המרכז גם מהטעם שהאכיפה בלתי צודקת בנסיבות העניין. המדובר בבקשה לאכיפת הסכם קומבינציה כ-18 שנים לאחר חתימתו, וזאת כאשר חלו תמורות במשק, ולא הרי עסקה שנחתמה ב-92' כעסקה שמבקשים לאוכפה בחלוף 18 שנים. עלויות הבנייה התייקרו וגם התב"ע שהייתה תקפה נכון לחתימת הסכם הקומבינציה שונתה".

בשורה התחתונה קבע גייפמן, כי לשיכון עובדים אין זכויות להקמת המרכז המסחרי ומרכז ההנצחה, ודי-נור רשאי להקים אותם בעצמו. החברה תפצה אותו ב-800,000 שקל בשל עיכוב של שמונה חודשים בקידום הפרויקט ותשלם לו הוצאות בסך 60,000 שקל. די-נור חויב בתשלום הוצאות של 80,000 לחברת שיכון ובינוי ולמנהליה דאז, תמיר דגן ועופר קוטלר, לאחר שנקבע שלא היה להם כל חלק בהחלטות שבמחלוקת. את דינור ייצג עו"ד בועז רוה, את שיכון עובדים ייצג עו"ד פז רימר, ואת שו"ב ומנהליה - עו"ד מרדכי בייץ.