טיפול בסיוע ליצנות רפואית לטובת ילדים אוטיסטים

מטרת המחקר הייתה השגת משחק חברתי, נורמטיבי, הכולל תקשורת בלתי אמצעית. מעורבותה של הליצנית הרפואית באינטראקציה, התבצע תוך שימוש בצחוק, באבסורד ובהמחזה של המציאות, על-מנת לסייע במקרים בהם רמת התקשורת בין שני הילדים נחלשה במהלך המפגש.

במחקר שולבו שלוש שיטות טיפוליות שונות:

1. ליצנות רפואית: השימוש בהומור ומשחק כאמצעי טיפולי השייך לתחום הרפואה המשלימה. הכוח המרפא של ההומור והצחוק הוכח מחקרית כמסייע להרפיה, מפחית קושי וכאב ומעודד השקפה חיובית המסייעת להתמודדות עם מצבים קשים של חוסר ודאות.

2. פרויקט "בואו נשחק" (Play Project): פיילוט ראשון מסוגו בישראל, שהתקיים כחלק מהמחקר החדש ובו מופעלות טכניקות טיפול לשיפור התקשורת ויצירת הקשר במשחק. "בואו נשחק" היא מתודולוגיה שהגיעה מארה"ב, להקניית יכולת התערבות אינטנסיבית להורי הילדים הלוקים באוטיזם ומשמשת אותם ככלי ליצירת אינטראקציה משמעותית בסביבת הבית והעולם הממשי, בחיי היומיום.

3. מודל IPG (Integrated play groups) - מודל טיפול לקבוצות משחק מעורבות שנבנה על-ידי פרופ' פמלה וולפברג, לחינוך מיוחד והפרעות תקשורת באוניברסיטת סאן פרנסיסקו, ונועד לקדם חיברות, תקשורת, משחק ודמיון אצל ילדים הלוקים בספקטרום האוטיזם, תוך כינון יחסים עם עמיתים ואחים, באמצעות יצירת חוויות משותפות בסביבה הטבעית.

תוצאות המחקר שנבדק לאורך 24 שבועות היו חיוביות: הילדים הלוקים באוטיזם ובתפקוד ברמה נמוכה, לעיתים נטולי כישורים מילוליים כלשהם, הצליחו ליצור קשר רגשי-חברי עם ילדים "רגילים". בנוסף, בשיחות סיכום עם הורי הילדים, כי המפגשים המשיכו להשפיע בחיי היום יום בבית וכן בין הילדים עצמם, מעבר לשעות ששהו עם אנשי המקצוע במרכז להתפתחות הילד.

עוד עולה מדיווחי ההורים, כי לאחר סיום המחקר, ביטאו הילדים שהשתתפו בו, סימני חרדה פחותים, משמעותית, במפגש עם סיטואציות קשות של עומס חושי וכן, הראו נכונות עצמאית וספונטנית ליצור תקשורת כלשהי עם ילדים זרים שנתקלו בהם, גם ללא כל היכרות מוקדמת.

איריס וודבוז, אם לילדה בת שש שאובחנה בגיל שלוש כלוקה באוטיזם בתפקוד נמוך מאוד מספרת: "אם פעם היינו עוברות בטיול על יד הבית של ש' (חברתה למפגש של בתה), לא היה לכך כל משמעות. סתם עוד בית. היום אין מצב שנעבור ליד הבית והיא לא תרד מהאופניים שלה, תפתח את השער ותיכנס לחפש את ש' חברתה. נוצר חיבור ממשי וש' לוקחת אותה לחדר שלה. זה גם ברור שהיא הולכת לשם, כי היא יודעת שגרה פה החברה שלה. היא פשוט למדה להיות חברה. גם כשאנחנו נמצאות במקומות אחרים והיא רואה ילדים, היא למדה לגשת בצורה שלא תרתיע אותם ובעוד שפעם היא הייתה מכונסת בתוך עולם משל עצמה, היום היא מצטרפת לקבוצה ומנסה להיות חלק ממנה".

"דבריה של איריס ממחישים, כי ההצלחה שהושגה בתוך הסביבה המנוטרת והמובנית של המחקר, זלגה למעשה לשגרת היומיום של הנחקרים בצורה ספונטנית וללא כל הכוונה חיצונית. כל מי שעוסק בתחום האוטיזם, מבין ישר שמדובר בהישג ולא בדבר מה מובן מאליו". אומרת שושי אופיר, הליצנית הרפואית.

הנתונים האחרונים בעולם מראים, כי אחד מכל 100 אנשים יאובחן על הספקטרום האוטיסטי והוא מופיע בקרב בנים פי 4 לעומת בנות. הספקטרום האוטיסטי ASD)), המוכר גם כרצף האוטיסטי, או בשם המקוצר אוטיזם, הינו שורת תסמונות שיש להן מכנה משותף ברור עם האוטיזם הקלאסי. בין התסמונות הנכללות בקשת האוטיסטית: אוטיזם סוואנט, תסמונת רט, אספרגר וכו'. אוטיזם הוא מצב התפתחותי- נוירולוגי המשפיע על שני תחומים עיקריים ביכולתו של האדם: תקשורת חברתית עם הסביבה והתנהגות ותחומי עניין חזרתיים ומצומצמים. כלל התסמונות קרויות בז'רגון המקצועי גם הפרעה התפתחותית נרחבת (PDD). האוטיזם כולל מגוון רחב של הפרעות התפתחותיות המתבטאות בדרכים רבות. ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה, כי ניתן לאבחן סימפטומים לאוטיזם גם בגיל חצי שנה. נושא עליו ידובר בכנס.

המחקר החדש יוצג עם מחקרים חדשים נוספים מהארץ והעולם בתחום האוטיזם, בכנס 'אוטיזם ישראל', שייערך לראשונה בגליל, אותו מארח המרכז הרפואי זיו, בשיתוף הפקולטה לרפואה אוניברסיטת בר-אילן ב-9-10 בינואר. הכנס מיועד לאנשי חינוך, אנשי טיפול, חוקרים, עובדי מקצועות הבריאות, הורים ומבוגרים על הספקטרום ובני משפחותיהם ויעסוק בתשתית האבחונית, טיפולית וחינוכית לילדים עם אוטיזם (PDD או ASD) ויתקיים באודיטוריום הממוגן במרכז החדש לרפואת הילד בזיו, במעמד ד"ר יעל מרנץ, סגנית נשיא פרה-קלינית בחברת טבע תעשיות פרמצבטיות, סיגל דואק-חורי יו"ר אוטיזם ישראל, ד"ר סלמאן זרקא מנהל המרכז הרפואי זיו, הנהלת ובכירי הפקולטה לרפואה אוניברסיטת בר-אילן, חוקרים, מנהלים ומטפלים מכל הארץ מתחום האוטיזם.