ועדת הכספים סירבה (יום ד', 11.1.7) לאשר הצעת חוק של משרד האוצר שנועדה לקבוע מנגנון ברור ואחיד לשיטת העידכון של האגרות שגובים משרדי הממשלה השונים בתחומים רבים. אף שנראה שהצעת החוק הגיונית ונכונה, חברי ועדת הכספים הביעו חששות, שמא יש בהצעת החוק היבטים שדווקא יביאו לפגיעה באזרחים עקב ייקור אגרות שונות.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הביע חשש שמא סעיפים שונים בהצעת החוק, "יאפשרו למשרדי ממשלה שונים של ששכחו לעדכן אגרות במשך 10 ואף 15 שנה, לעדכן אותן ולמעשה לייקר אותן בבת אחת בעשרות אחוזים" וקרא לאוצר להציג בפני הוועדה רשימה של כל האגרות הממשלתיות. זאת לאחר שחברי הוועדה דרשו במהלך הדיון לקבל לידיהם רשימה כזו נענו בשלילה ע"י אנשי האוצר שטענו שאין בידיהם רשימה כזו.

יועצת משפטית במנהל הכנסות המדינה, טליה דולן, הסבירה את מהות הצעת החוק ואמרה ש"מטרתה לקבוע דרך אחידה, קבועה וברורה לתיאום האגרות של הממשלה. לאגרות השונות נקבעו דרכי תיאום שונות, בשנות האינפלציה התעדכנו חלק מהאגרות 4 פעמים בשנה, יש אגרות שעודכנו פעמיים בשנה. אין הוראה ברורה למשל בנושא עיגול סכומי אגרות והאם בפעם הבאה שבאים לעדכן אגרה שסכומה עוגל כלפי מעלה, האם העידכון לפי הסכום הקודם ללא עיגול סכומים או לפי הפרסום ברשומות. כן אין הוראה ברורה, האם העידכון הוא לפי שיעור עליית המדד ומה קורה במקרה של ירידת המדד. קיים חוסר בהירות שהביא לתובענות ייצוגיות, לדוגמה במקרים שאגרות לא עודכנו כלפי מטה עקב ירידת המדד והדבר כבר הוביל אותנו לביצוע שינויים ואף להורדת אגרות בשנים האחרונות עקב מדד שלילי". על-כן אמרה, "באה הצעת החוק הזו לקבוע דרך קבועה ואחידה לקביעת שיעור האגרות. השיטה תהיה נכונה לכל משרדי הממשלה".

ח"כ מיקי רוזנטל: "אני לא חושב שיש למהר ולאשר את הצעת החוק הזו. למשל בתחום אגרות הרכב, מדובר בשיעורי אגרות מהגבוהים ביותר במדינות המערב". רוזנטל קרא לאנשי האוצר: "קחו חודשיים לבחינת הנושא ותחזרו ותגידו לנו כמה תוזילו את אגרות הרכב ואז נאשר לכם את החוק הזה שהוא חוק הגיוני".

ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) טען אף הוא שאגרות הרכב יקרות מדי. "זה פוגע בשכבת האוכלוסייה הכי רחבה". לגבי עידכון האגרות אמר פורר: "אני לא חושב שצריך להיות עידכון אוטומטי של אגרות, אלא שתבואו לכאן בכל פעם כשיהיה צורך לעדכן אגרה כלשהי לצורך קבלת אישור לשינוי האגרה. אנחנו צריכים לפקח על העניין".

מנהלת תחום כלכלה-תחבורה במשרד התחבורה, ברוני חירמן, השיבה לחברי הכנסת: "בשנתיים האחרונות המדד ירד ועדכנו את האגרות כלפי מטה. העידכון לא תמיד רק כלפי מעלה".

יו"ר הוועדה גפני הוסיף לדברי חברי הכנסת: "אגרות הרכב הן מאוד גבוהות ביחס לעולם. השאלה אם אפשר להחריג אותן מהחוק ולבוא לפה עם הוזלה ואז להשוות המנגנון של כל האגרות?".

סגן הממונה על התקציבים באוצר לתחומי תחבורה, אנרגיה ומים, אודי אדירי, התנגד להפחתת אגרות הרכב וטען כי "דווקא בתחום אגרות הרכב, שזהו מס פרוגרסיבי, יש כאן מידה מסוימת של צדק חברתי. הכנסות המדינה מאגרות הרכב עומדות על כ-4 מיליארד ₪ והתחליף לזה, זה העלאת המע"מ, מס חברות ומיסים אחרים. לא אגרות הרכב זה הרעה החולה ולא נכון לתלות בזה בעיות רוחביות. בסוף המדינה משתלמת מהכנסות שונות ומאגרות שונות. המדינה ומשרד התחבורה עושים מאמץ להקל איפה שאפשר".

לבסוף, אמר יו"ר הוועדה גפני לאנשי האוצר: "אנחנו מחפשים דרך להתנהל מול החוק הזה ויש בו היגיון. עם זאת, אני קורא לכם שלא לתפוס טרמפ על העניין המרכזי בחוק הזה, באופן כזה שאגרות שלא עודכנו במשך 10 ואף 15 שנים, פתאום ייקפצו בעשרות אחוזים. זו מכה קשה על האזרחים. בנוסף, ועדת הכספים דורשת שאגרות שהן גבוהות, שלא יעודכנו לאיזה פרק זמן שבו אני אבוא בדברים עם משרד האוצר ואז נוכל להגיע להסכמות שבסופן ועדת הכספים תאשר את הצעת החוק הזו".