דור שני לעולים פחות בריאים

בני-נוער בנים, דור שני לעולים חדשים, מדווחים על מצב בריאותי הגרוע ביותר, בהשוואה לבני-נוער ילידי הארץ, שהוריהם אינם עולים וגם בהשוואה לבני-נוער שהם עולים חדשים. כך עולה ממחקר שנערך בחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה.

המחקר נערך על-ידי החוקרות פרופ' שריל זלוטניק וד"ר אפרת שדמי מאוניברסיטת חיפה, בשיתוף פרופ' דפנה בירנבאום-כרמלי, ד"ר הדס גולדבלט ומרכזי המחקר יעל דישון ועומר טיאצ'ו, מהחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה.

המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 618 בני נוער בגילאי 16-15, כאשר 61% מתוכם נולדו בארץ וגם הוריהם נולדו בארץ ו-39% היו בנים לעולים חדשים או עולים חדשים בעצמם. המחקר בחן מספר רב של גורמים כגון: עישון, הרגלי אכילה, צפייה במסכים, גורמים חברתיים, גורמים אישיים והתמיכה החברתית והמשפחתית להם זוכים בני-הנוער.

מתוצאות המחקר עולה, כי נערים, דור שני לעולים חדשים, דירגו את מצבם הבריאותי כנמוך ביותר בהשוואה לנערים עולים, נערים ילדי הארץ או נערות (עולות חדשות, דור שני או ילידות הארץ).

לדברי החוקרות, "ההבדלים בין הקבוצות נותרו משמעותיים גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים נוספים העשויים להשפיע על בריאות כמו המצב החברתי, הכלכלי של המשפחה והתנהגויות בריאות של בני-הנוער כגון עישון או פעילות גופנית".

מהממצאים עוד עולה, כי בכל הקשור להערכה עצמית, בנות שהן עולות, דירגו את הערכה עצמית שלהן כנמוכה ביותר ואילו בנים של צברים, דירגו את הערכה עצמית שלהם כגבוהה ביותר.

עוד נמצא, כי קבוצת הנערות (בנות שהן עולות, בנות של עולים, בנות של צברים) דירגו את מצבן הנפשי כנמוך יותר מזו של קבוצות הבנים.

על-פי הממצאים, נמצא כי בנות של עולים מעשנות הכי הרבה (29% מכלל הקבוצה) והן מעשנות אף יותר מבנים שהם עולים (26.1%), מבנים של צברים (22.2%) ומבנים של עולים (21.2%). במקום האחרון מדורגות בנות של צברים (13%).

"המחקר שלנו מראה לראשונה, כי בנים של עולים מדווחים על מצב בריאותי פחות טוב, בהשוואה לבני-נוער ילדי הארץ, ואפילו בהשוואה לילדים שהם עולים בעצמם. ממצאים אלו נמצאו בקרב בנים אבל לא בבנות", אמרו החוקרות.

"בני-נוער בנים לעולים חדשים, אפילו שהוריהם עלו לארץ לפני 15 שנה או יותר, מהווים קבוצת סיכון למצב בריאותי עכשווי ואולי אף עתידי גרוע ביחס לחבריהם. תוכניות הסיוע שניתנות לבני-נוער מהגרים, לא ניתנות בהכרח לבני הדור השני של מהגרים וחשוב לכוון לקבוצה זו התערבויות בתחום החינוכי והבריאותי על-מנת לענות על צרכיהם הייחודיים", סיכמו החוקרות.