שבועיים לאוצר לחזור עם מענק למפעל בתמנע

תרעומת של ועדת הכספים כנגד אגף התקציבים במשרד האוצר בעקבות עיכובים וסירוב של האוצר להעברת מענק בסך 80 מיליון ש"ח למפעל מכרות הנחושת בתמנע, על-אף סיכומים קודמים בעניין. כך עלה (יום ב', 16.1.17) בדיון מיוחד שקיימה הוועדה בנושא. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני: "כשחוקקנו כאן בוועדת הכספים את חוק ששינסקי 2 שעסק בהגדלת המיסוי והתמלוגים על רווחים ורווחי יתר המופקים ממשאבי הטבע, ידענו כולנו, שמפעל הנחושת בתמנע איננו בקטגוריה של המפעלים שנקשרו באותו חוק ועל-כן הייתה הסכמה שלגביו יהיו הקלות וגם יינתנו לו מענקים על-מנת להבטיח את פעילותו, מכיוון שחשוב שהמפעל הזה יהיה כאן וגם חשוב שימשיך להעסיק מאות עובדים".

המפעל שהוקם עוד טרם חקיקת חוק ששינסקי 2, חוק ששינה את כללי המשחק בהיבטים המיסויים, נפגע מהחוק וכבר בדיוני ועדת הכספים על חוק ששינסקי הסכימו כל חברי הוועדה, יחד עם נציגי ממשלה שונים, כי יש להחריג את המפעל או למצוא דרכים להיטיב עימו על-מנת שלא ייפגע באופן שיוביל לעזיבתו את ישראל.

יוזמי הדיון היו חברי הכנסת מיקי לוי (יש עתיד), דוד ביטן (הליכוד) ואראל מרגלית (המחנה הציוני). ח"כ לוי אמר, ש"סוכם שהמפעל יקבל מהמדינה מענק של 80 מיליון ש"ח והאוצר חזר בו מביצוע ההסכם. כעת יש סכנה לפיטורי כ-250 עובדים והעברת האבנים לירדן ושם יעשו את עבודות הפקת הנחושת. כבר נשאבו המים והתחילו לבצע כרייה של הנחושת בפועל. זאת כשמחיר הנחושת בעולם הולך ועולה. אנחנו בפתחה של תקופה שבה בעלי המפעל שנמצאים במקסיקו, צריכים לרכוש מכונות חדשות להגברת קצב הכרייה ועכשיו אנחנו נמצאים במבוי סתום בין המדינה למפעל עצמו. יש ויכוח על סכום הסיוע שהמדינה אמורה לתת למפעל. בסוף, בעלי המפעל יאמרו שאם ככה עושים עסקים בישראל נעביר את המפעל לירדן ואנחנו כולנו נצא מופסדים מהעניין".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "אני רואה בכך דיון חרום. זו דוגמה למה אי-אפשר לסמוך על פקידי האוצר שייקבעו מה יקרה פה במדינה ולמה צריך להוציא מהם סמכויות. מדובר בקבוצת אנשים שנטלה לעצמה מנדט לקבוע מה יקרה פה, לכן חושב שוועדת הכספים צריכה לומר שהיא יוצרת את התנאים לקיום המפעל. אם התוצאה של התנהלות האוצר תהיה שהמפעל יעבור לירדן זו תהיה שגיאה חמורה ואין לאנשי האוצר מנדט לעשות את הטעות הזו כי זו החלטה ברמה של אסטרטגיה לאומית. מדובר כאן בשאלה האם כשמדברים על הפרחת הנגב מדובר רק במילים או שבאמת מתכוונים לכך ואף מבצעים פעולות ממשיות בשטח. צריך להשאיר את המפעל הזה ולמנוע פיטורי מאות עובדים דווקא בנגב, בפריפריה הרחוקה".

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני): "מלכתחילה בששינסקי 2 היה ברור לכולנו שמדובר במפעל יוצא-דופן, מפעל ששונה מחברת כיל וחברות אחרות. גם כל ההתנהלות שלהם (של מפעל הנחושת בתמנע (א"ק)) ציינו אותנ לשבח אז. עתה, להתנכר למיזם כה חשוב ומשמעותי, כזה שמשתמש באופן חיובי באוצרות הטבע וגם מספק מקומות עבודה, עם שכר רואי מעל הממוצע ושגם נותן אופק תעסוקה למאות עובדים בדרום זה אבסורד. זאת במיוחד לאור העובדה שגם הייתה הסכמה של כולנו כאן בוועדה וגם של האוצר במהלך הדיונים על ששינסקי 2 שיש לטפח את המפעל ובסוף, שום דבר לא קורה. זה אבסורד. זו אוזלת יד אם כולנו מסכימים ודברים לא מתבצעים".

יועץ בחברת 'ערבה-מיינס', יוסי שניר: "מדברים כל הזמן על הבאת משקיעים חדשים למדינת ישראל ועכשיו כשמשקיעים באים דבר לא קורה. יש לנו כבר 40 קמ"ר מכרות מתחת לפני הקרקע, כבר השקענו 200 מיליון דולר בהקמת המפעל ועכשיו אנחנו רוצים להשקיע עוד 300 מיליון דולר. הגענו להסכמות במסגרת מה שכונה 'ועדת הארבעה', שכללה את האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה. הגענו למסקנה שהחברה, מעבר לדברים שקבעו בחוק ששינסקי 2, המפעל צריך עוד 80 מיליון ש"ח מענק מהמדינה כדי להגיע לכדאיות כלכלית בעקבות דוח ששינסקי. משרד הכלכלה כבר הסכים לתת 40 מיליון ש"ח אך האוצר לא מוכן לתת ה- 40 מיליון הנוספים. כרגע אנחנו מעסיקים 200 עובדים ורוצים לגייס עוד 250".

רכז תעשיה ומסחר באגף התקציבים באוצר, אמיר רשף, אמר ש"ההתחייבות של מנכ"ל משרד ראש הממשלה להענקת מענק של 80 מיליון ש"ח למפעל איננה התחייבות של האוצר, אלא עמדתו האישית של מנכ"ל משרד רה"מ. לזכות המפעל כבר עומד מענק שאושר ב-2010 של 115 מיליון ש"ח ועד היום הכסף הזה שוכב. הכסף מחויב בתקציב בכל פעם מחדש אך לא יוצא אל הפועל, כי טרם החלו ההשקעה בפעילות התעשייתית שבגינה הוא יוכל לקבל את הכסף. החלו בפעילות הכרייה אך לא בפעילות התעשייתית". מנכ"ל המפעל, שניר: "לא החלה הפעילות התעשייתית בגלל ששינסקי, תקועים עם המפעל". רשף: "המענק עומד מינואר 2010, כבר 7 שנים עברו ועתה להתחייב לעוד 80 מיליון ש"ח אין כל סיבה".

נציג מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה, אסף גרינוולד: "החברה קיבלה כתב אישור להשקעות והייתה אמורה לקבל מענק של 115 מיליון ש"ח וניתנו מאז 4 הארכות למועד הביצוע. בפעם האחרונה ניתנה ההארכה בדצמבר 2016 לחצי שנה נוספת. עד היום החברה לא עשתה את ההשקעה ולכן מתוך הכרה שמדובר בעניין תחרותי (העמדת המענק עבור פעילות תעשייתית במשאב הטבע), העמדה שלנו היא שכשיבוא משהו קונקרטי לדיון נדון בו. הייתה נכונות לבוא לקראת החברה".

סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד רה"מ, אמיר ברקן: "במסגרת צוות הארבעה התחלנו לגלגל את העניין כדי לפתור את הבעיה שנוצרה בעקבות אישור חוק ששינסקי 2. החוק הזה שינה להם את התוכנית העסקית. פעם אחת העלנו להם את שיעור התמלוגים מ-2.5% ל-5% בעוד לאשלג הורדנו, פעם שנייה העלו את מס רווחי היתר. אבל מכיוון שזה מפעל שיש לו פג תוקף כי יכול לכרות לכל היותר 13-14 שנים והנחושת נגמרת, ואז יכול להיות מצב אבסורדי שבשנה מסוימת המפעל ישלם מס רווחי יתר למרות שאין לו. זו בעיה. פעם שלישית, פגענו במפעל בחוק ששינסקי בנוגע למס חברות כשאמרו להם אתם לא זכאים למס חברות מופחת ובמקום 9% תשלמו 25%. בחנו את 3 הטענות הללו ולעניין התמלוגים ומס רווחי יתר הוחלט למצוא דרך לפצות אותם, בין השאר לתת להם את המענק של 80 מיליון ש"ח וזה התבטא במכתב של מנכ"ל משרד רה"מ. בסופו של דבר המשקיעים האלה צריכים ודאות, אנחנו המלצנו בהתאם".

נציג המפעל, דב אברמוביץ': "יש מידה של חוסר הגינות בדברי נציגי משרדי האוצר והכלכלה. כיום, החברה שורפת 2 מיליון דולר בחודש בגין העסקת עובדים והפעילות ויש החלטת ממשלה לסייע למפעל תמנע וגם הבטחת ועדת הארבעה על מענק של 80 מיליון ש"ח, אז אם הם לא רוצים שיגידו ונפסיק לשרוף כאן כסף".

יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון: "כשהיה דיון על חוק ששינסקי 2 על מיסוי רווחים המופקים ממשאבי הטבע, היה ברור שחברת 'ערבה מיינס' (המפעל בתמנע) תקבל את המענק הזה ואם היה מתעורר ויכוח, חוק ששינסקי 2 לא היה עובר במתכונתו הנוכחית. האוצר לא יוצא פה טוב. כיוון שלא היו חילוקי דעות בעניין הזה גם בדיונים על החוק. מדובר במפעל שצריך לקבל את הסיוע של המדינה ולא נמצא בקטגוריה של ששינסקי 2 והיה ברור שיכול להעביר המפעל למקום אחר והעובדים יישארו ללא עבודה. גם מדובר במפעל שחשוב שיהיה כאן. פתאום מתברר ששוב חוזרים לעניין 'ערבה מיינס'. אני העברתי את החוק בהנחה שיש בינינו הסכמה וזו הפרה של ההסכם בינינו. דיברתי עם מנכ"ל האוצר והוא בטיח לי פתרון בתוך כמה ימים. המשמעות של מה שקורה עכשיו היא, שכל פעם אנחנו מעבירים חוקים, לעיתים חוקים קשים מאוד, תוך שאנחנו נלחמים בעורכי דין ונציגי ציבור ובחרבות, וכשאנחנו מגיעים להבנות והסכמות עם משרדי הממשלה ובראשם האוצר, ההסכמות לא מיושמות. אם זה כך, בפעם הבאה לא נעביר את החוקים הללו. כולם מסכימים ואז בא אגף תקציבים ומתנגד להעברת הכספים". גפני ציין, שהוא "נותן לאוצר שבועיים לחזור לוועדה עם תשובה חיובית לגבי העברת המענק של ה- 80 מיליון ש"ח. אם התשובה תהיה שלילית, אני אכנס את הוועדה על-מנת להחליט אילו חוקים של האוצר אנחנו מקדמים ואילו לא. ואז זה לא יעלה לאוצר 80 מיליון ש"ח אלא מיליארדי שקלים".

עוד ציין גפני בפני נציגי האוצר בסיכום: "תעזבו אותי ואת הוועדה. בסוף החברה תחליט לעזוב את ישראל ותעביר את פעילותה לירדן והמשמעות היא אבדן המפעל ופגיעה בעובדים. חיזרו לוועדה עם תשובה חיובית!".