ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ
איתן כבל, דנה (יום ב', 16.1.17) בעלויות של הכשרות, כתוצאה מהסמכות הבלעדית בעניין שניתנה לרבנות הראשית לישראל. היו"ר איתן כבל הזכיר כי מדובר בדיון המשך לישיבה שקיימה הוועדה בעניין לפני כשנה, וציין כי מדובר בנושא טעון. ח"כ
אלעזר שטרן (יש עתיד) העיר כי הנושא הוא בעיקר טעון בהרבה כסף, וזאת הבעיה המרכזית שלו.
ח"כ
יעקב אשר (
יהדות התורה) הבהיר כי הרבנות אינה מונופול, כינוי לחברה מסחרית השולטת על השוק, כשם שגופי ממשל אחרים אינם מונופול. לדבריו, "כמו שהמשטרה נותנת הנחיות אבטחה באירועים ובקניונים וכמו שיש תקן על מקלטים - יש כשרות בסיסית שקובעת הרבנות הראשית. כמו שאיש אינו מכריח אותנו איזה רכב לקנות כך לא מכריחים אותנו באיזה כשרות לבחור. כמו שאנחנו מאמינים לאנשי הביטחון - צריך להאמין גם לאנשי הרבנות". במהלך הדיון סערו הרוחות, בין היתר לאחר שאשר התייחס לח"כ שטרן ואמר: "יש אלוף שרצה להיות רב-אלוף וזה לא יצא - אז הוא מנסה להיות רק רב". היו"ר ביקש להרגיע את הדיון ואמר בתגובה לח"כ אשר כי איש אינו מבקש לכתוב מחדש את הלכות הכשרות".
נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, החוקרת נטע משה, אמרה כי לא הצליחה להציג נתונים לגבי עלות הכשרות, מאחר שאין נתונים מפורטים על האגרות והדרישות השונות ויש מורכבות רגולטורית. "לא הצלחנו להעריך מה ההשפעה של זה על יוקר המחיה. עם זאת, אפשר לומר שיש 15 אלף בתי עסק שמשלמים אגרות בסך 30 מיליון שקל בשנה, ובנוסף לכך משלמים על עלות המשגיח", הסבירה.
מנכ"ל הרבנות הראשית, הרב משה דגן, אמר כי גם על הרבנות הראשית לא מקובל שלכל רבנות אזורית תהיה מדיניות משלה. הוא הוסיף כי הרב הראשי
דוד לאו הקים ועדה, שבחודשים הקרובים תפרסם המלצות סופיות לשיפור מערך הכשרות ולייעולו. הוא אף ציין כי הוא מקבל את ההערה לגבי כפל הכשרויות ובד"צים שאין עליהם אסדרה ואמר: "צריך לקבוע שתי רמות כשרות - בסיסית ומהדרין - ואני בטוח שכולם יתיישרו לפי זה". היו"ר כבל התייחס לכך ואמר כי מדובר באמירה דרמטית והוסיף: "יש לי מחלוקת אם המשיח יגיע לפני כן, או שתצליח ליישם את המהלך קודם. אנחנו לא מנסים לשבור את הרבנות, נהפוך הוא". ח"כ
אורי מקלב (יהדות התורה) העיר כי יש אנשים שרוצים לקעקע וח"כ אשר אמר: "רוצים לגעגע לא לקעקע".
ח"כ
רחל עזריה (כולנו) אמרה: "מגיעים אלינו סיפורים מסמרי שיער, כמו בעל חנות למכירת קונפטי ואביזרים לאירועים שקיבל קנס רק כי הוא מחזיק גם חבילות של סוכריות שיש להם כשרות בד"ץ, אבל לא הייתה לו כשרות לבית העסק וכשהוא ערער הקנס הוכפל מ-2,000 ל-4,000 שקל. היא אף הזכירה את הדוח שפורסם בשנה שעברה, לפיו עלות המונופול בכשרות עומדת על 600 מיליון שקל בשנה, ואמרה כי הדרך לטפל בכך היא בהצעת חוק שלה להפוך את הרבנות לגוף רגולטורי שרק יפקח על הכשרויות השונות".
ח"כ שטרן הוסיף כי כמי שעדיין נגד הפרדת הדת מהמדינה הכשרות מקשה עליו, כי היא מרחיקה אנשים מהיהדות. לדבריו, משגיחי הכשרות קובעים למלונות איסורים כמו איסור על אכילת תירס בקלחים או אכילת תותים, בשל חשש למזיקים, שהם בעצמם לא עומדים בהם בביתם. "אי-אפשר למסוך על הכשרות של הרבנות כי היא מושחתת, ובנוסף לכך יש כשרות על גבי כשרות", אמר ח"כ שטרן והציע לפתוח את אזורי הכשרות.
ח"כ
עודד פורר (
ישראל ביתנו) אמר כי לישראל מגיעים שלושה מיליון תיירים שלא יכולים לשתות אספרסו בשבת בבוקר, אפילו שמי שמגיש להם אותו הוא לא-יהודי, ושאל מדוע צריך להכריח אנשים לשמור כשרות גם אם הם לא רוצים. ח"כ מקלב אמר מנגד כי מסמכים של הרבנות הראשית מפריכים את המסמך של האוצר על עלות המונופול. לדבריו, איש אינו מכריח בתי עסק או יצרנים להצטייד בשתי כשרויות או יותר, ומי שעושה זאת יודע שכך הוא יוכל למכור יותר מוצרים. "רוצים לקעקע את נותני הכשרות ולעשות רפורמה בהלכות הכשרות ולכן מסיתים את הציבור", אמר.
ח"כ שולי מועלם-רפאלי אמרה כי במערך הכשרות הצטברו בעיות מטורפות, שאם לא כך היה לא היו קמות הכשרויות האלטרנטיביות מכל הצדדים. לכן הציעה לנתק בין המשגיחים למושגחים ולהקים רשות כשרות תחת המשרד לשירותי דת, שהיא תפקח ותעסיק משגיחים. לדבריה, צריך כשרות אחת גם אם מחליטים שיש לה כמה וכמה רמות. נציגת המכון לאסטרטגיה ציונית, מירי שלם, סיפרה על מחקר שבדק 365 מוצרי מזון והעלה כי ל-91% יש יותר מכשרות אחת ורק 9% עם כשרות של הרבנות. 79% מהמוצרים שנבדקו נמצאו עם שתי כשרויות ו-22% עם יותר משתי כשרויות. לדבריה, המשמעות היא שהרבנות הפכה ללא רלוונטית. מנהל מחלקת הכשרות במשרד לשירותי דת, עמיחי פילבר, אמר מנגד כי הפרטה תכפיל ותשלש את עלות הכשרות לבית העסק.
ח"כ
עליזה לביא (יש עתיד) סיפרה על אחיה שפתח פיצרייה בנתניה, ומשגיח הכשרות הכתיב לו בדיוק ממי לקנות את החסה ואמרה: "הרבנות כורתת את הענף שהיא יושבת עליו וחייבים להוציא את ההשגחה מהידיים שלה". ח"כ מיכאל מלכיאלי (
ש"ס) אמר כי אין ספק שהציבור רוצה לאכול כשר ואם לא תהיה כשרות הציבור הדתי והמסורתי לא יקנה.
הרב אהרון לייבוביץ, מייסד ארגון "השגחה פרטית", אמר כי ההפרטה תוזיל מחירים, תשפר שירות ותחזק את האמון. סערה נוספת פרצה כאשר עזריה מחתה על כך שהוסרו הכשרויות של ארגון השגחה פרטית ואמרה כי הרבנות יצאה למלחמה בארגון. ח"כ שטרן אמר כי משגיח שמדווח על 26 שעות עבודה ביום כל מה שאישר זה טרף. ח"כ אשר טען כי ח"כ עזריה לא רוצה רבנות בכלל.
היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי בכוונת הוועדה לעקוב מקרוב אחר הנושא, ולקיים ישיבה נוספת לאחר פרסום הדוח של הרבנות הראשית. "אני רוצה רבנות ראשית חזקה, אבל אילו היא הייתה סמכות עליונה הדיון לא היה מתקיים בכלל. איש לא מבקש לשבור את הרבנות הראשית - מי שמרסק אותה זה הגורמים בתוכה והמתחרים שקמים לה. לצערי במקום שהרבנות תהייה סמכות העל היא נותנת כשרות בסיסית וכל אחד רק מוסיף עליה. אבותינו חיו 2,000 שנה בגולה וידעו להתמודד עם כל הבעיות, ופה יש הפרטה דה פקטו ואי-אפשר לעשות אותה גם הפרטה דה יורה כי יש פה קואליציה. אם המצב הזה ימשך תהייה הפרטה והתקוממות על אפה וחמתה של הרבנות", אמר. הוא הוסיף כי בכוונתו להיפגש עם מנכ"ל הרבנות הראשית ועם הרבנים הראשיים כדי לפתור את הבעיות שעלו בדיון.