ב-2011 החליטה הממשלה על הקמת רשויות מטרופוליניות, אך מאז דבר לא נעשה לבצע את ההחלטה.
הרשות הארצית לתחבורה ציבורית מעכבת את הקמת הרשויות הללו עד להשלמת איוש התקנים בתוכה. נכון להיום, חסרים לרשות משאבים ותקנים ויש בעיות הדורשות טיפול.
האוצר: קיצוץ תקני הרשות - החלטה של משרד התחבורה
יו"ר הרשות,
מאיר חן, אמר כי לרשות נקבעו 116 תקנים, אך בפועל ישנם 100 בשל קיצוץ תקנים שביצע משרד האוצר. לדבריו, תפקוד יעיל של התחבורה הציבורית יהיה עם כ-146 תקנים. הוא דיבר בדיון שקיימה (יום ג', 17.1.17) ועדת המשנה לתחבורה ציבורית של ועדת הכלכלה. נציג האוצר, הראל שליסל, דחה את ההאשמות. לדבריו, הממשלה החליטה לקצץ רוחבית 2.5% מהתקנים במשרדי הממשלה, בלי להתייחס פרטנית. הוא הוסיף כי למרות זאת
משרד התחבורה קיבל תוספת תקנים, אותם בחר לקצץ מהרשות, למרות שהיה סוברני לקצץ אותם מיחידה אחרת במשרד.
חוקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אהוד בקר, שכתב מסמך בנושא אמר כי בשנת 2011 הומלץ על הצעת חוק ממשלתית שתעגן סמכויות לרשות הארצית שתקים את הרשויות המטרופוליניות, אך עד היום לא הופץ תזכיר חוק כזה חרף הצהרות המשרד. הוא הוסיף כי תקציב הרשות הארצית עמד ב-2016 עד 39 מיליון שקלים, ובשנים 2018-2017 קוצץ ב-40% ל-23 מיליון שקלים בלבד ותקני משאבי האנוש ברשות לא אוישו במלואם.
יו"ר הוועדה ח"כ
דב חנין שאל את חן להבדלים בין התקופה שלפני הקמת הרשות בה ניהל את התחבורה הציבורית אגף בכיר יבשה, לתקופה שאחריה וציין כי הוא מוטרד מאי-איוש התקנים. חן הסביר כי מצורת מינהל עם אגפים לא ברורים עבר משרד התחבורה למתכונת שגובשה ע"י צוות בין-משרדי והקימה בתוכה אגף בכיר רכבות ותתי אגפים לפיקוח, בקרה ורמת שירות ולטכנולוגיה. הוא סיפר כי כבר באפריל פנה לנציב שירות המדינה בבקשה להפוך ליחידת סמך (מה שיאפשר לרשות ייעוץ משפטי משלה, יעוץ כספי וסמכויות ברורות יותר). לדבריו, עד היום לא פעל הנציב משה דיין בנושא למרות התחייבות מצד אנשיו.
ח"כ
איתן ברושי (
המחנה הציוני) הביע ביקורת חריפה על ראש הרשות לתחבורה ציבורית, על כך שהיא מתייחסת למדינת חדרה-גררה, אינה כוללת התייחסות לפיזור האוכלוסייה ומדברת במינוחים של מטרופולינים במקום במונחי נפות ורשויות. ברושי: "זו הגדרה מקפחת במקומות שתחבורה ציבורית לא קיימת. בין מטולה לטבריה אין מטרופולין. לא יכול להיות שלרשות ממשלתית לא תהיה מילה אחת על חיזוק הנגב והגליל. כל התוכנית לקויה כי אין בה מטרה ברורה. אין בה חיזוק הפריפריה. כל הנחלים זורמים לים וכל הכסף - לתל אביב. אזרחים ותיקים מקבלים 50% הנחה בתחבורה הציבורית, אבל לא יכולים ליהנות מההנחה בפריפריה כי הם לא נוסעים בה. צריך היה להעביר 20 מיליון שקלים לטובת גופים אזרחיים שמסיעים קשישים בפריפריה".
חברתו לסיעה, ח"כ
יעל כהן פארן, אמרה כי התוכנית לעידוד תחבורה ציבורית חייבת להתייחס לכלול גם יעדים של הפחתת הזיהום הסביבתי ושל מעבר מכלי רכב פרטיים לתחבורה ציבורית. היא קראה למנות מנהל אגף בכיר לפניות הציבור, המוצא כי פניותיו אינן נענות כראוי. מנכ"ל 15 דקות, גיל יעקב, אמר כי הוא מוטרד מכך שאחוז הביצוע של הרשות במיזמי הפיתוח הוא 54% בלבד מהתקציב המקורי. הוא וכהן-פארן הסבירו כי הגידול במספר הנסיעות נובע כתוצאה מהמעברים ואינו מעיד בהכרח על גידול במספר הנוסעים, שאולי אפילו פחת.
מנהל הרשות לתחבורה, תנועה וחניה בעיריית תל אביב, אשר בן שושן, אמר כי אנחנו עומדים בפני תקופה מאתגרת, ואם לא יהיה שינוי דרמטי בתחבורה הציבורית עד 2030 אז כולנו ניכנס לתוהו ובוהו תחבורתי טוטאלי, לא רק בתל אביב. הוא הזכיר כי מי שחתומה, בין היתר, על הדוח להקמת רשויות מטרופוליניות עוד מתקופתה במשרד האוצר היא היום מנכ"ל משרד התחבורה,
קרן טרנר-איל, ואמר כי הוא מניח שהמדיניות לא השתנתה לכן צריך לפעול להקמת הרשויות.
נציג ועד העובדים בחברת קווים, מוראד עטון, אמר כי צריך לדאוג גם לאדם שמפעיל את התחבורה הציבורית, והסביר כי לנהגים אין עתיד בתחבורה הציבורית. לדבריו, לאחר תום 10 שנות מכרז הנהגים למעשה מפוטרים ומאבדים את כל הזכויות הסוציאליות שלהם, ואם הם רוצים להמשיך לעבוד הם מתחילים לצבור את כל הזכויות מאפס.
ראש עיריית ראש העין, שלום בן משה, אמר כי חייבים לפתח את התחבורה הציבורית, אך גם להרחיב את הכבישים מתוך הערים החוצה. לדבריו, היום אי-אפשר לצאת מראש העין ולמרות שיש תחנת רכבת אחת, ובקרוב תפתח תחנה נוספת, אנשים לא משתמשים ברכבת כי לוקח להם 40 דקות להגיע מהעיר לתחנה.
ח"כ חנין סיכם את הישיבה ואמר כי בכוונתו להמשיך לטפל בנושא הקמת הרשויות המטרופוליניות, והוסיף כי ועדת המשנה מעריכה את העבודה שנעשית אך לא כדי לנוח על זרי הדפנה אלא כדי להמשיך לטפל באתגר הענקי של התחבורה הציבורית. "אם לא נעשה מהפכה נהיה בבעיה גדולה", אמר.
