המדינה מבקשת (יום ה', 19.1.17) מבית המשפט העליון להחמיר במידה משמעותית בעונשיהם של
נוחי דנקנר ו
איתי שטרום, שהורשעו בהרצת מניות אי.די.בי בתחילת 2012. דנקנר ושטרום צפוייפ לערער על הרשעתם ועל חומרת עונשיהם.
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
חאלד כבוב, קבע אשתקד, כי דנקנר ושטרום הריצו את מניית אי.די.בי כדי להבטיח את הצלחתה של הנפקה קריטית שביצע הקונצרן, בניסיון מצד דנקנר לשמר את שליטתו בו (אותה איבד מאוחר יותר). הוא גזר על דנקנר שנתיים מאסר, תוך שהוא אומר שאלמלא פעילותו הפילנטרופית יוצאת הדופן - היה עונשו חמור יותר. שטרום נדון לשנת מאסר בפועל.
בערעורה טוענת המדינה, כי לא רק שמדובר בעונשים שאינם תואמים את מגמת ההחמרה שמכתיב בית המשפט העליון, אלא שהם מסיגים לאחור את רף הענישה בעבירות תרמית בניירות ערך, הרחק מהרף הראוי שקבע המחוקק, ועוד בתיק שנסיבותיו חמורות יותר. "הצבת רף שכזה בעבירות ניירות ערך חמורות המבוצעות על-ידי הדמות החזקה ביותר במשק הישראלי, הובילה לקביעת עונשים בלתי הולמים בתיק זה, ותביא, מיניה וביה, ליצירת נורמת ענישה מקלה יתר-על-המידה בכל המקרים העתידים לבוא", נאמר בערעור.
"המעשים בהם הורשעו המשיבים ובגינם גזר בית המשפט קמא את דינם הם חמורים עד מאוד ורחבי היקף. מדובר במהלך מרמתי כולל, ובמניפולציה בהיקף כספי עצום, וזאת אף ביחס לתיקים אחרים שנדונו בפני בית המשפט הנכבד. המערערת סבורה כי בהיבט זה, התיק דנן מהווה 'נקודת ייחוס' למקרים אחרים, והענישה בו, משום כך, חייבת לשקף את נסיבותיו החריגות באופן ברור ובלתי מתפשר", טוענת הפרקליטות.
לטענת המדינה, מדובר בפרשת מרמה והונאה מפורשת וחמורה, שהיעד שלה הם כספי הציבור כולו, והפסול טבוע בה וגלוי על פניה. העונשים שהוטלו על דנקנר ושטרום מופרזים לקולא ואינם הולמים את חומרת העבירות בהן הורשעו, וכן את עוצמת הפגיעה בערכים השונים המוגנים על ידיהן ואת החומרה שייחס כבוב עצמו למעשיהם של השניים, נאמר בערעור. המדינה סבורה, כי העונשים פוגעים באינטרס הציבורי של שמירה על כספי החיסכון של הציבור, שמירה על הגינותו ואמינותו של שוק ההון ושמירה על תקינות המסחר בבורסה.
עוד נטען, כי כבוב שגה פעמיים: בקביעת מתחמי ענישה נמוכים ובלתי הולמים את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען (20 חודשים לדנקנר ושנה לשטרום), ובמתן משקל יתר לנסיבות אישיות של המשיבים, שהובילה לקביעת עונשים בחלק התחתון של המתחמים הנמוכים ממילא. לדעת המדינה, גזר הדין יוצר פער בלתי מוצדק בין העונשים שהוטלו על השניים, למרות ששטרום היה שותף מלא לתוכנית המרמתית ובעל תרומה מכרעת להוצאתה לפועל, ולפיכך על עונשו להיות קרוב במידה משמעותית לעונשו של דנקנר.
לדברי המדינה, "לצד הערך החברתי החשוב שבהכרת תודה על תרומה חברתית ענפה, יש להיזהר שלא להפריז בהקלה שלה זכאים נאשמים בעבור תרומה שכזו. לא בכדי הדגישה הפסיקה, במיוחד במקרים של נאשמים בעלי מעמד חברתי רם, כי ההתחשבות בתרומה שכזו תהיה מוגבלת. הדברים נכונים ביתר שאת מקום שבו המעמד האמור של הנאשם תרם לאפשרותו לבצע את העבירות בהן הורשע, והיה חלק מהגורמים הרלוונטיים לביצוע העבירה על ידו".
המדינה מבקשת מבית המשפט העליון לקבוע, כי מתחמי הענישה ההולמים את מעשיהם של דנקנר ושטרום עומדים על 60-36 חודשי מאסר ועל 54-30 חודשי מאסר, בהתאמה, ולהחמיר במידה רבה בעונשי המאסר שלהם. הערעור הוגש באמצעות עוה"ד ליאת בן-ארי שווקי ו
ג'ואי אש.
