כל יום תוחלת חיינו גדלה ב-5 שעות

מנתוני משרד הבריאות עולה, כי ההוצאה על מבוטח מעל גיל 75 עומדת על 23,000 שקלים לשנה לעומת 5,500 שקלים למבוטח ממוצע. עוד נמצא, כי אדם בן 65 ומעלה מבקר במרפאות 22 פעמים בשנה בממוצע לעומת שמונה פעמים בלבד לאדם צעיר יותר.

הממצאים עוד מראים, כי עלות צריכת התרופות של אדם מעל גיל 65 היא 1,700 שקלים לשנה לעומת 650 שקלים בלבד לאדם צעיר יותר.

נמצא, כי 34% מבני 74-65 סובלים מהשמנה לעומת 24% בכלל האוכלוסייה. כמו-כן, 30% מבני 65 ומעלה סובלים מסוכרת לעומת 10% בכלל האוכלוסייה.

בקרב רואים נמצא, כי בשנים הקרובות צפוי גל פרישה גדול של רופאים, אשר מקור רובם מעלייה מברית המועצות לשעבר - כ-800 רופאים בשנה. בשנים האחרונות גדלו מסגרות ההכשרה לרופאים בישראל בצורה משמעותית וצפויים להגיע לכ-900 בשנים הקרובות. בנוסף, מדי שנה מקבלים רישיון מאות רופאים שלמדו בחו"ל.

לגבי רופאים גריאטריים נמצא, כי 354 רופאים גריאטריים בישראל נמצאים מתחת לגיל פרישה. בשנים הקרובות צפויים להגיע לגיל פרישה כ-16-8 רופאים בכל שנה. לאור היקפי ההתמחות בשנים האחרונות, הצפי הוא שמספר המומחים החדשים בגריאטריה יגיע לכ-30 בשנה ויביא לגידול בשיעור הרופאים המומחים בגריאטריה ביחס לבני 65 ומעלה.

עוד עולה, כי שיעור האחיות בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD. בשנים האחרונות גדל פי שלוש מספר ההכשרות לאחיות בישראל. הגידול המשמעותי במספר ההכשרות יביא בהדרגה לגידול איטי בשיעור האחיות ל-1,000 נפש.

מהנתונים עוד עולה, כי שיעור המיטות הכלליות בישראל הוא אחד הנמוכים ביותר ב-OECD. קצב גידול האוכלוסייה והזדקנותה מחייבים פתיחה של למעלה מ-250 מיטות בשנה רק כדי לשמור על השיעור הנוכחי שגם הוא, כאמור, נמוך. תוספת המיטות לשנים 2022-2017 תביא לשמירה על שיעור המיטות המתוקנן הקיים היום. על-מנת להבטיח שיהיו מספיק מיטות אשפוז לשנים 2030-2022, יש להתחיל כבר עכשיו בתכנון תוספת מיטות נוספת. משרד הבריאות מציין, כי המשמעות של תוספת של 250 מיטות בשנה היא שב-2030-2023 צריכים לבנות כאן שני בתי-חולים חדשים בגודל של בית-החולים תל השומר.

גם לגבי מיטות סיעודיות מתחיל להיווצר מחסור, כולל סיעודי מורכב. על-מנת לעמוד בביקושים הצפויים יש לבנות כ-1,000 מיטות אשפוז חדשות בשנה.

במשרד הבריאות מציינים, כי מערכת הטיפול הסיעודי הציבורי הינה מפוצלת מאוד. אין רצף טיפולי, ביורוקרטיה עצומה, אין תמריצים מערכתיים למניעה ודחייה של הידרדרות תפקודית. כמו-כן, הזכויות שניתנות לפרט אינן מספקות וכוללות במקרה החמור ביותר רק שלוש שעות טיפול ביום. בנוסף, בני-המשפחה באשפוז הסיעודי נדרשים לעמוד במבחני הכנסה לממן את ההשתתפות העצמית עבור הוריהם.

בני המשפחה, המטפלים העיקריים, נדרשים לשאת בנטל הכבד ללא כל סיוע מהמדינה. למעלה משליש מהם נאלצו לעזוב את מקום העבודה שלהם והם בקבוצה סיכון גדולה לדיכאון (70% מהם).

200,000 ישראלים מוגדרים כסיעודיים בישראל וההוצאה הלאומית על סיעוד עולה על 13 מיליארד שקלים בשנה. מספר העובדים הזרים בסיעוד (כ-50,000) צפוי להכפיל את עצמו בתוך כ-20 שנים. ההוצאה על ביטוח סיעודי פרטי עמדה בשנת 2015 על כ-3.4 מיליארד שקלים.