תחושות, קשות ככל שיהיו, אינן עילת תביעה - אומר רשם בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, בנימין בן-סימון. הוא דחה את תביעתם של אבירן והודיה בירן נגד מסעדת "ריקוטה" בירושלים (בבעלות י.א קפה בחוצבים), בה דרשו פיצוי של 12,500 שקל לאחר שמלצרית שאלה אותם אם הם ערבים, ומתוך עלבון נטשו את המקום. המסעדה ציינה, כי המלצרית פוטרה ובירן דחו כמה הצעות לפיצוי, כולל ארוחה בחינם. בן-סימון אומר, כי דבריה של המלצרית אכן ראויים לגינוי, אך הם אינם מהווים הפרה של חוסר איסור הפליה. קריאת התביעה מעלה, כי היא מבוססת בעיקר על תחושותיהם של השניים - וכאמור, הללו אינן יוצרות עילה נזיקית.

נערה שלא נזהרה די הצורך בתחנת אוטובוס בבנימינה, תשא ב-65% מהנזק שגרם לה אוטובוס של חברת קווים. טל ענן טענה, כי בשל העדר תחנה מסודרת, ישבו היא וחבריה על שפת המדרכה. כאשר התקרב האוטובוס במהירות רבה, היא קמה בבהלה, שמטה את תיקה והוא נדרס בגלגלי האוטובוס. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה, רקפת סגל-מוהר, אומרת, כי הנהג - שהכיר היטב את המסלול - ידע שהתלמידים יושבים על שפת המדרכה, ולכן מהירותו (40-17 קמ"ש) הייתה גבוהה מדי. אולם יש לייחס לענן אשם תורם משמעותי, משום שגם היא פעלה בחוסר זהירות. לכן, היא תקבל פיצוי של 875 שקל בלבד, לאחר שלא הוכיחה את הנזק שנגרם לה.

מלון קולוני בחיפה יפצה ב-400 שקל את בני הזוג טלי ומשה שוחט, אשר תבעו פיצוי של 5,000 שקל. השניים שהו במלון במאי 2016 וטענו, כי מסיבת רבת משתתפים בהשתתפות ראש העירייה, יונה יהב, גרמה לרעש רב שקלקל את חופשתם. רשם בית המשפט לתביעות קטנות ברחובות, אייל דוד, ציין, כי אומנם איש מהאורחים האחרים לא התלונן על הרעש, אך זהו עניין סובייקטיבי. אולם מאחר ששוחט שילמו רק 500 שקל על השהייה - הרי שתביעתם לפיצוי גדול פי עשרה היא מוגזמת מאוד.

בזק בינלאומי תשלם לעודד דמרי פיצוי לדוגמה בסך 2,500 שקל והוצאות בסך 800 שקל, לאחר שלא נענתה לפנייתו לנתק אותו משירותי האינטרנט שלה, והיה עליו לפנות עליה שוב. שופט בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, משה תדמור-ברנשטיין, קבע שהבקשה הראשונה הגיעה לבזק בינלאומי - למרות הכחשתה של זו - ודחה את עמדתה, לפיה היה על דמרי להתקשר לחברה ולוודא שבקשתו התקבלה. דמרי תבע פיצוי של 10,000 שקל, אך תדמור-ברנשטיין ציין, כי בסופו של דבר הוא נותק וכספו הוחזר לו על החיוב ביתר, שהיה ממילא בסכום נמוך.

יבגני טרטיצניי ישלם 3,750 שקל לעזבונו של ויאולין סמיון - קבעה שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בעכו, זהבה (קאודרס) בנר, אשר קיבלה חלקית את תביעת העיזבון. המנוח תבע 20,000 שקל ובנו בא בנעליו; עילת התביעה הייתה הלוואות שהעניק סמיון לנתבע ופיצוי על עוגמת נפש. בנר קיבלה את התביעה רק ביחס להלוואה הקטנה מבין השתיים, לגביה קיימת הודאה בכתב של הנתבע. לעומת זאת, ההלוואה בסך 3,000 דולר תועדה רק בנייר שרשם המנוח ולא נמצאה לה ראיה אחרת - ולכן התביעה בגינה נדחתה.

אל-על הפרה את חובותיה כלפי נוסעים בטיסה מבודפשט באוגוסט 2016, אשר המריאה בשעה 5:10 במקום בשעה 23:55 - קבע שופט בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, ארז נוריאלי. החברה אומנם מסרה לנוסעים תלושים לרכישת מזון ושתייה, אך לא סתרה את טענתם לפיה כל דוכני המזון היו סגורים והם לא יכלו לממש אותם.

אל-על גם לא הודיעה לנוסעים שזכותם לקבל החזר על הכרטיס או כרטיס חילופי, אלא החליטה עבורם שבחירה בכרטיס חילופי והעברה למלון יהוו "טרחה" מבחינתם. בשורה התחתונה, קובע נוריאלי, אל-על הפרה שורה של חובות חוקיות המוטלות עליה ומנעה מהנוסעים את זכות הבחירה. הוא חייב אותה לפצות ב-1,200 שקל כל אחד מ-19 התובעים (בסך-הכל: 22,800 שקל) ולשלם להם הוצאות בסך 5,000 שקל.

חברת הבנייה מונולית בנייה הנדסית ובעליה, גדעון אריאלי, יפצו ב-22,600 שקל את מאיר עמיר, על הנזקים שנגרמו לדירתו בעת שבנו דירה מעליה. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בעכו, זהבה (קאודרס) בנר, קיבלה חלקית את תביעתו של עמיר - שתבע פיצוי בסך 29,000 שקל - תוך שהיא מתבססת של חוות דעתו של המומחה מטעמה, צביקה רום, על הנזקים הפיזיים שנגרמו לדירה התחתונה. בנר הוסיפה פיצוי של 2,000 שקל על נזקי רעש, וכן החזר על התשלום לרום והחזר של הוצאות האריזה והשהייה מחוץ לדירה בעת שיפוצה.

שופט בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, שלמה בנג'ו, דחה את התביעה שהגיש אנדריי רוזנברגר נגד איתן הדני, ממנו שכר דירה בחיפה במשך עשר שנים. רוזנברגר טען, כי הדני העניק לו אופציה לשכור את הדירה לשנה נוספת - אך בנג'ו מצא שהחוזה בין השניים לא כלל אופציה כזאת. עוד דחה בנג'ו את טענותיו של רוזנברגר על ליקויים בדירה, באומרו שאם היו ליקויים שכאלו - הוא לא היה נשאר בדירה עשר שנים, או לכל הפחות מתלונן קודם לכן.

שופט בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקוה, נחום שטרנליכט, חייב את חברץ 012 סמייל טלקום לפצות ב-5,000 שקל את ציפורה ביק, על שתי הפרות של חוק הגנת הצרכן. ביק רכשה את שירותי האינטרנט של 012, חויבה בכפל ובקשתה להתנתק מן השירות לא נענתה. שטרנליכט אומנם דחה את תביעתה של ביק להחזרת כספים, שכן לא הוכח שנגבו ממנו סכומים גבוהים מאלו שלבסוף הוחזרו לה, אך קיבל את הדרישה לפיצוי לפי חוק הגנת הצרכן. זאת, למרות שהדרישה לפיצוי זה הועלתה לראשונה רק בסיכומים - שכן 012 לא התנגדה לכך בסיכומיה-שלה. ביק תבעה פיצוי של 10,000 שקל, וכאמור תקבל מחצית ממנו.

עו"ד איתן פרגו ומשרד פייל יחזירו לניסים בננו 11,000 שקל מתוך שכר הטרחה ששילם להם כאשר ייצגו אותו בתביעת נזיקין בעקבות תאונת דרכים. שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, ליעד שגב, מצאה, כי בננו הסכים לחתום על פשרה בתנאי מפורש שייוותרו בידיו 850,000 שקל - בעוד שבפועל נותרו לו רק 832,000 שקל. עורכי הדין לא השיבו לבננו בצורה ברורה כאשר שאל האם סכום הפשרה כולל את שכרם, למרות שהיה עליהם להבהיר לו זאת. עם זאת, התביעה לא התקבלה במלואה, שכן לדעת שגב היה על בננו לערוך את החישובים המדויקים לפני שחתם על ההסכם. עורכי הדין ישלמו הוצאות בסך 500 שקל.