תולדות הימים מזמנים לנו לעתים מה שקרוי בעגה הנדושה דהיום "חלון של הזדמנויות", או בלשון אחרת - הזדמנות היסטורית לחולל שינוי, לעתים אף מרחיק לכת, שבכוחו לשנות את פני ההיסטוריה. ישנן דוגמאות הרבה להזדמנויות כאלה - חלקן נוצלו וחלקן בוזבזו בשל סיבות שונות, על-פי רוב בשל קוצר ראות והעדר חזון.

החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז - 2017, הידוע בכינויו חוק ההסדרה, נחקק על-ידי הכנסת ב-6 בפברואר 2017. זאת למרות אמירות ברורות של היועץ המשפטי לממשלה שהחוק אינו חוקתי וכי לא יגן עליו בבג"ץ. התומכים בחוק מציגים את החוק כ"תיקון עוול מחפיר כלפי תושבי יהודה והשומרון". מתנגדיו מגדירים אותו כ"חוק גזל בלתי חוקי ובלתי מוסרי". אין ספק שכנגד החוק יוגשו עתירות לבג"ץ והכרעה על גורל החוק תעבור לפסים שיפוטיים. יש להניח כי אם בג"ץ יפסול את החוק תועלה ביקורת קשה נגד בית המשפט, אשר יוצג כגורם המפריע לממשלת ישראל ולכנסת ישראל לממש מדיניות המשקפת את רצון הרוב במדינה, באופן שהוא בלתי דמוקרטי. הדיון סביב חוק ההסדרה וסביב המעורבות של המשפטנים בשירות הציבורי ובית המשפט בהכרעה לגבי גורלו של חוק זה הוא דיון חשוב אשר נוגע בסוגיות בסיסיות לגבי אופיה ומהותה של המדינה.

נושא הבחירות הפנימיות בחמאס מעורר עניין רב באמצעי התקשורת הערביים נוכח ההתקרבות בין חמאס למצרים, החלשות תנועת "האחים המוסלמים" העולמית והצעדים שהנשיא האמריקני החדש דונלד טראמפ מתכוון לנקוט נגד האיסלאם הקיצוני ונגד אירן.

עתירה ראשונה לבג"ץ נגד חוק ההסדרה. 17 רשויות מקומיות פלשתיניות ביהודה ושומרון ושלושה ארגוני לזכויות אדם מבקשים (יום ד', 8.2.17) מבית המשפט העליון לבטל את החוק שאושר שלשום בכנסת, ולהוציא צו ביניים נגד יישומו עד להכרעה בעתירה.