בנק מזרחי-טפחות הנהיג נוהל פנימי של רישומים פיקטיביים בספריו, ובמקביל נמנע מהצגת חובו האמיתי של לקוח-חייב שנקלע לקשיים - עמו נערך הסדר חדש לפריסת חוב. ההסדר והמידע הוסתרו מנושי החייב, מבית המשפט ומגורמים נוספים שהיו זכאים לדיווחי אמת. בדרך זו שימר הבנק לעצמו את יתרונו ברישום משכנתה על נכסים - כנגד החוב, וכן בהסדר הכולל של חייב מול הנושים (והבנק בכללם), ככל שהיה קיים.
דבר עריכת הרישומים הפיקטיביים נחשף בבית משפט, בעדותו של פקיד בכיר במסגרת תביעה שהוגשה נגד בנק מזרחי-טפחות. התובעת יוצגה על-ידי עו"ד יששכר בר-הלל. הבנק יוצג על-ידי עו"ד שחר הרון.
עדותו של הפקיד, אברהם פלמון, שכיהן בתפקיד מנהל מחלקת גביית משכנתאות, ניתנה ביום 22.12.16 בפני שופטת בית המשפט השלום בירושלים,
אפרת אייכנשטיין-שמלה. מעדותו של פקיד הבנק התברר, כי הנוהג האמור יושם לגבי חייבים שנקלעו לקשיים והבנק בחר ללכת לקראתם. וכך הוא יושם במקרה האמור:
- בוצע הסדר עם חייב וחובו נפרס מחדש בהלוואה חדשה (התשלום החודשי הופחת מ-15,000 ל-3,000 ש"ח);
- דבר מתן ההלוואה החדשה הוסתר מבית המשפט ו/או מנושי החייב;
- התשלומים ששולמו במסגרת ההסדר החדש (3,000 ש"ח לחודש) אומנם הופחתו באופן שוטף מהחוב המקורי (15,000 ש"ח), אך ההפרש (12,000 ש"ח) הוצג כחוב שלא נפרע במועד, ובגין זאת חויב הלקוח בריבית פיגורים (17%);
- הבנק הציג בדוחות הכספיים את החוב כשהוא כולל ריבית פיגורים פיקטיבית, למרות שנערך הסדר חדש. ברי כי במצב זה, מציג הבנק בספריו רווח הכולל את חיובי הריבית שנרשמו באופן פיקטיבי;
- על-פי הנוהל הפנימי, כאמור, החיובים בגין ריבית פיגורים נמחקים בסופו של דבר רק לאחר שהחייב פורע את ההלוואה החדשה שניתנה במסגרת הסדר חדש (שהוסתר כאמור מבית המשפט ומהנושים).
עדותו של הפקיד, אברהם פלמון, נשמעה ביום 22.12.16 בפני שופטת בית המשפט השלום בירושלים, אפרת אייכנשטיין-שמלה. במסגרת זו נחקר העד: מדוע הסדר חדש לפריסת משכנתה ופירעונה בתשלומים בסך 3,000 ש"ח לחודש (במקום 15,000 ש"ח לחודש כפי שנקבע בהסדר חדש, לאחר שהחייב נקלע לקשיים), ומחיקת חלק מהחוב, לא נרשמו כדבעי בספרי הבנק.
לתהיות בא-כוח התובע: מדוע לא הוצג החוב כדבעי בספרי הבנק השיב העד: "... המשמעות מבחינת יצירת הרישום בבנק היא שבסוף ההלוואה שנפרסה לתקופה ארוכה יותר בסוף התקופה יתבצע חישוב, ואם שולמו כל התשלומים בסך 3,000 ש"ח כסדרם, למרות שבספרים יהיה חוב, החוק ימחק. הסיבה שעשינו את הייתה כי כל דרך אחרת עלולה הייתה לגרום להסכם חדש שיצריך רישום משכנתה חדשה שאולי תיסוג מפני זכויות המעקלים שקדמו לה הטילו עיקולים על הנכס".
לשאלה, כיצד המשיך הבנק לחייב את הלקוח בריבית חריגה בגין אי-תשלום 15,000 ש"ח לחודש (בגין ההלוואה המקורית), השיב העד: "זה בהחלט אפשרי. נתקלנו בסיטואציות רבות וכך עשינו פעמים רבות, כשפתרנו את הבעיה ובסוף גם ביצענו מחיקות. אני יכול להראות לך הרבה מקרים במשך 21 שנה ואני עומד על-כך".
מעדותו של פקיד הבנק התברר, כי הבנק נקט בטקטיקה פסולה זו, כדי לשמור על יתרונו הן מול החייב והן מול יתר הנושים והמעקלים - על-אף שהעמיד ללקוח-לחייב הלוואה חדשה - כמי שעומד בראש התור לקבלת כספים מהחייב. אופן התנהלות הבנק אינו עולה בקנה אחד עם החובות המוטלים עליו על-פי חוק הבנקאות, חוק החברות, חוק רשות ניירות ערך ופקודת מס הכנסה.
