ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה (יום ב', 20.2.17) לקריאה ראשונה שתי הצעות זהות לתקן את חוק התקשורת. ההצעות מבקשות לקבוע כי הודעה של לקוח על הינתקות משירות תיחשב גם כהודעה על סירובו לקבל פרסומות.

כיום חברות שקיבלו הסכמה מהלקוח לשלוח לו פרסומות, בין היתר בעת התקשרות, חייבות להפסיק זאת רק אם הלקוח מודיע להם במפורש על סירובו לקבל את הפרסומות. לכן נוצר מצב שלקוחות מתנתקים מחברות מסוימות וממשיכים לקבל מהן פרסומות, כל עוד לא הודיעו אחרת, וההצעה שאושרה נועדה לקבוע כי הודעת ההינתקות תיחשב גם כהודעה על סירוב לקבל פרסומות.

ח"כ מקלב הזכיר כי את הצעת החוק הגישה עוד בכנסת הקודמת ח"כ מועלם רפאלי, ואמר כי ההצעה נועדה לאפשר לצרכנים להתנתק מהפרסומות ביחד עם ההינתקות מהפרסומות. "למרות שצרכנים מתנתקים החברות מקימות מחלקות שימור לקוחות והדינמיקה שנוצרה היא שהלקוחות ממשיכים לקבל שיחות ופרסומות. כמו שהתנתקנו בעניין העסקי אנחנו רוצים להתנתק גם מפרסומות. נכון שהיינו בקשר, אבל גמרנו. כמו בחתונה יהודית אפשר גם לנתק את הקשר", אמר.

קריעת ים סוף כדי להתנתק

נציגת איגוד לשכות המסחר, עו"ד שרון כץ, אמרה כי באיגוד לא מבינים מדוע צריך לקשור את ההינתקות מהשירות להינתקות מפרסומות. לדבריה, ההצעה תגרום לעסקים לאבד בנק לקוחות פוטנציאלי קיים, בעוד שללקוחות יש אפשרות להתנתק מפרסומות בכל רגע נתון. היא הציעה כי הניתוק מפרסומות יעשה בהודעה סירוב נפרדת, לאחר הניתוק מהשירות. היו"ר כבל דחה את ההצעה ואמר כי הלקוח לא חייב לעבור את כל 10 המכות, וח"כ מקלב הוסיף כי לא צריך לעבור גם את קריעת ים סוף כדי להתנתק. ח"כ פרי הוסיף ושאל: "נניח שהתנתקתי מסלקום, בהתאם לשיקולים שלי, אבל סלקום יוצאת במבצע שיכול מאוד להתאים לי אז למה אני צריך למנוע ממנה לשלוח לי פרסומת".

היו"ר כבל השיב כי על כל פרסומת שמתאימה לצרכן יש אלף שלא מתאימות ואמר: "99% מהפרסומות שאני מקבל לא מתאימות לי וכבר התייאשתי מהתהליך ההסרה. אם זה היה המקום היחיד שבו פורסם המבצע אז ניחא, אבל הם מפרסמים את זה בכל מקום ואפשר להגיע למידע. לעומת זאת, הניתוק מפרסומות הפך למשימה כמעט בלתי אפשרית". כאמור, בתום הדיון אושרה ההצעה לקריאה ראשונה.