עד המדינה
ערן מלכה מספר (20.2.17), בהמשך עדותו במשפט
רונאל פישר, כי התוודע לחוג חבריו של פישר, ופגש בביתו את השופט
גלעד נויטל, עיתונאים, ומאוחר יותר - את ניצב
ברונו שטיין.
מלכה הסביר: "זה היה מילייה כזה שאתה חותר אליו בחיים, ואין ספק שלקשר הזה יש משהו קוסם לכל אחד שמתחיל את החיים שלו מאפס ורוצה להגיע לאנשהו. נורא פיתה אותי, נורא רציתי להיות שם. זה נראה כמו הדלת לחיים האחרים, שתמיד חלמת שיהיו לך ולא היו לך".
באותה עת, העיר מלכה, הוא ביקש מפישר להחליף את מכשיר הסלולר המיושן שלו במכשיר חדיש, שלא ניתן לצותת לו, והשניים הפסיקו להחליף מסרונים ועברו לווטסאפ לו לא ניתן להאזין. בהתייחסו לכינויו בתכתובות, "דייוויד סטיוארט", אמר מלכה שזהו הכינוי שנתנה לו ע"י, משום שמדובר ביצרן ויסקי נודע - והוא ופישר חלקו עניין במשקה זה. כל הכינויים ביניהם היו מעולם הוויסקי.
"יעשו איזשהו סרט הוליוודי"
שמו של
שי ברס עלה לראשונה בתחילת 2013 באחת השיחות בין פישר למלכה, בה השתתפה גם ע"י. מלכה סיפר לפישר, כי שמע רכילות לפיה מבקר הפנים של נתיבי ישראל בודק שני תשלומים חריגים ב-12 מיליון שקל לקבלנים המקורבים לברס. פישר שאל האם לברס יש כסף, ומלכה השיב בחיוב.
לאחר מכן העביר פישר מסר לברס, כי עומד לקרות משהו נגדו במשטרה והוא יציל אותו. פישר וידא אצל מלכה שלא תהיה חקירה אמיתית, כדי שהוא יוכל "להציל" את ברס. פישר סיפר למלכה, כי הוא שוכר מכוניות מאזדה, ע"י תתקשר לברס ב-2 בלילה "ויעשו איזשהו סרט הוליוודי, כאילו שעוקבים אחריו. אני לא יודע אם זה באמת נעשה".
אחרי יום-יומיים הגיע מלכה לפישר, שאמר לו: "יש שם בשבילך שקית. המאזדות עבדו. שי רצה להביא. ביקשתי ממנו 100,000 דולר, והוא הביא את אותו הדבר ביורו. ע"י ישבה על הספה וספרה את הכסף, סידרה אותו בערימות שתי וערב. היו שם 77,000 אירו. ואז רונאל אמר: מה שתחליט; מצידי הכל שלך. הייתי מבולבל. מצד אחד, זה לחצות קו. מצד שני, זה מאוד מפתה; לא כל יום אני רואה כאלו סכומים. בסוף התחלקנו חצי-חצי". 5,000 אירו ניתנו לע"י, "כי היה לה חלק ונראה לי מאוד הוגן. היא כבר יודעת עלי דברים, אז שתהיה בתוך הסיפור הזה ושלכולם יהיה מה להפסיד". פישר הדריך את ע"י שלא לקנות דברים יקרים כמו שעון רולקס, העיר מלכה.
"הלכתי לשירותים של המשרד, שיש לך הרבה זמן לחשוב על עצמך. לא אהבתי את עצמי ושנכנעתי לזה. זאת ההחלטה שקיבלתי ואני משלם עליה מחיר כבד. לא עמדתי בפיתוי. זה מה יש". מלכה ניסה לשכנע את עצמו שלא עשה דבר פסול: "אין חקירה אמיתית, סיפר לו סיפור וקיבל כסף. ברור שזה נורא". לאחר מכן הציע ברס לפישר 300,000 שקל "מעבר למה ששילמתי להם" (לקציני משטרה). פישר סירב לקבל סכום זה, וביקש במקום זאת להיות היועץ המשפטי של החברה - ובקשתו נענתה. עוד אמר מלכה, כי הוא ופישר שיערו, כי הקבלן הרצל סלמן הוא המממן את ברס.
תרשומות הווטסאפ אינן מלאות
16 חודשים מאוחר יותר נחת במפתיע על שולחנו של מלכה תיק בדיוק באותו נושא עליו אמר שלא תהיה חקירה - יחסיו של ברס עם קבלנים. "אני מאוד מודאג, כי אני יודע ששי שילם על זה שלא תהיה חקירה". הוא נפגש עם פישר ועדכן אותו, והלה השיב: "אל תדאג, אני אסדר את זה. רוח הדברים הייתה שצריך ליצור משהו חדש, כדי ששי יחשוב שזה לא מה שכבר היה, אלא משהו גדול יותר".
פישר ביקש ממלכה לזמן מישהו לחקירה, להביא לו מסמך "או משהו שאני אוכל לעבוד איתו" מול ברס - וכך הלה יתקשר לפישר. מלכה לקח סקירה כללית על ברס, שכללה מחקרי תקשורת והוסיף פרטים פרי דמיונו, "כדי שזה ייראה טוב, כדי שרונאל יוכל להסביר לו שזה לא על מה שהוא שילם". את המסמך הזה שלח מלכה לפישר בדוא"ל אלפוניו-7, ששימש להעברת חומרי חקירה. "רונאל קרא ואמר: זה לא מספיק, חסר פה דרמה. היה גדול עלי לאן צריך להגיע הלאה עם הדמיון. אמרתי לו: אני לא יכול לעשות יותר מזה". פישר ביקש מ-ע"י לעבות את המסמך, אבל הוא לא הספיק לראות אותו, משום שהדבר אירע ביולי 2014 - כאשר התפוצצה הפרשה.
בהמשך עדותו עבר מלכה על הודעות הווטסאפ ששלחו הוא וע"י, ואשר מתעדים את הטיפול בסוגיות עליהן העיד. הוא הפתיע באומרו, כי השרשורים שהוצגו לבית המשפט, אינם בהכרח התכתובות המלאות, שכן ייתכן שהיו הודעות נוספות שנמחקו. מעדותו התברר, שהוא אמר זאת בעת הרענון במח"ש - אך הדברים לא נרשמו.
