ועדת הכספים אישרה (יום ב', 20.2.16) תקנות קופות גמל הקובעות שחוסכים לפנסיה שייבחרו בכך, יוכלו לנהל באופן אישי את כספי חסכונותיהם ולבחור בעצמם את אפיקי ההשקעה הטובים להם. כל זאת עד לתקרה של 5.2 מיליון שקלים כספים צבורים סה"כ. ההוראות בתקנות אלו חלות גם על קרנות השתלמות. מדובר במסלול השקעה שלא היה קיים עד היום ויאפשר ל'משקיעים מתוחכמים', קרי אלו שמכירים ויודעים לפעול במסגרת השקעות בשוק ההון לנהל בעצמם את הכספים שהם חוסכים. מדובר בקופות גמל לכל דבר ועניין וחלות עליהן כל הטבות המס החלות על כלל קופות הגמל, כל עוד הכספים לא יימשכו עד לגיל פרישה.

גובה התקרה של 5.2 מיליון שקלים הינו פרי פשרה בין רשות שוק ההון, האוצר ורשות המיסים לבין ועדת הכספים וזאת בניגוד לתקרה המקורית שעמדה על 3.8 מיליון שקלים. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קרא לנציגי רשות המיסים ורשות שוק ההון לבוא בדברים עם שרת הקליטה, סופה לנדבר, ועם מנכ"ל משרדה, נוכח דרישתם להעלות את התקרה מ-3.8 מיליון שקלים ל-7 מיליון שקלים או להחריג עולים חדשים מגובה התקרה שהם קבעו בתחילה.

את עמדת השרה ומשרד הקליטה ייצגה בוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) שציינה, כי "כולנו מעוניינים שעולים חדשים ממדינות אירופה וארה"ב ובכלל, ממדינות עם כלכלות חזקות בהן מרוויחים הרבה, יבואו לכאן וגם יעבירו לכאן את הכספים שהם צברו. חבל להגביל אותם ולגרום להם להפנות את הכספים למקומות אחרים. התקרה של 3.8 מיליון שקלים תמנע זאת מהם. אני רוצה שהכסף הזה יבוא לפה ולא יישאר בצרפת וארה"ב". מלינובסקי ציינה, שמזה חודשים ששרת הקליטה ואנשי משרדה מנסים לבוא בדברים בעניין עם אנשי רשות שוק ההון ורשות המיסים על-מנת לשנות את גובה התקרה או להחריג עולים חדשים, אלא שהדבר נמנע מהם.

יו"ר ועדת הכספים גפני, קיים הפסקה באמצע הדיון ודרש מנציגי רשות שוק ההון ורשות המיסים לדון בנושא טלפונית עם מנכ"ל משרד הקליטה ורק לאחר ששמע ממנכ"ל המשרד שאכן שיחה כזו התקיימה הסכים לחדש את הדיון. בעקבות השיחה כאמור, הסכימו נציגי שתי הרשויות להעלות את התקרה ל-5.2 מיליון שקלים. עם זאת, בעקבות שיחה של גפני עם מנכ"ל משרד הקליטה, הודיע גפני, כי הוא מגיש רביזיה (בקשה להצבעה חוזרת (א"ק)) מיד לאחר הצבעה על התקנות. הרביזיה, כך אמר, תהיה בתוקף עד יום רביעי ועד אז, יקיים מנכ"ל משרד הקליטה בדיקה, כיצד התקרה החדשה תשפיע על עולים חדשים. "אם יאמר המנכ"ל שאין בעיה עם התקרה של 5.2 מיליון שקלים, הרי שהרביזיה מבוטלת והתקנות מאושרות מיידית. אם ייאמר לי שיש בעיה עם התקרה הזו, נחזור לכאן לוועדה לצורך דיון מחודש בבקשת משרד הקליטה".

קודם לכן, בחלקו הראשון של הדיון, טרם ההפסקה לצורך בירור, נימק סגן בכיר למנהלת רשות שוק ההון, הראל שרעבי, את ההחלטה לקבוע תקרה של 3.8 מיליון שקלים: "מדובר בקופת גמל לכל דבר ועניין וחלות עליה הטבות המס, רווחי ההון פטורים, פעולות קנייה ומכירה בתוך הקופה פטורות אף הן, כל עוד לא מושכים את הכסף, לא חייבים במס. היכולת של החוסך לנהל עצמאית את הכסף כפי ראות עיניו, מאפשרת למשקיעים מתוחכמים להשקיע לבד. האם להשקיע במוצרים הרגילים ולשלם מס או בניהול אישי ולכן קובעים תקרות, למנוע מהם לברוח למקלטי מס. זה היתרון הגדול לאותם אנשים שיודעים כיצד להשקיע את כספיהם. כשהכסף לא מנוהל ע"י החוסך בעצמו, אין לו תמריץ להעביר לשם הרבה כסף, בניגוד למה שהוא מנהל עצמאית. המכשיר הזה עשוי לאפשר לבעלי הון להתחמק מתשלומי מס בגין ההשקעות שלהם וזו לא המטרה של התקנות, אלא רק לתת אפשרות לנהל את כספי הפנסיה עצמאית".

גם נציגי רשות המיסים הביעו חשש מבריחת כספים רבים עקב אי-חבות במס או דחיית תשלומי מס המתאפשרת באפיקים של קופות גמל וקרנות השתלמות, ועל-כן מלכתחילה הביעו התנגדות להעלאת התקרה. כאמור לבסוף סוכם שהתקרה תעמוד על 5.2 מיליון שקלים ואם עד יום רביעי הקרוב, 22.2.17, לא יביע מנכ"ל משרד הקליטה התנגדות, התקנות תכנסנה לתוקף.

ד"ר הראל פרימק – יו"ר משותף של עמותת 'צדק פיננסי', שעתר לבג". בנושא בשנת 2012 והוביל את המאבק הציבורי בנושא אמר בתגובה: "זה יום גדול לחוסכים הפנסיונים בישראל. תודות לתקנות החדשות יוכל כל חוסך שירצה בכך להשקיע את כספי הפנסיה שלו בצורה שהוא עצמו ייבחר ולא על-פי בחירתו של הטייקון ששולט בחברת הביטוח. קופות הגמל בניהול אישי מאפשרות חופש, עצמאות והתאמת אפיקי ההשקעה להעדפות אישיות, ודמי הניהול בהן נמוכים באופן משמעותי. בסופו של דבר זו מהפכה בעולם הפנסיוני שתשאיר להרבה אנשים הרבה יותר כסף בפנסיה".