הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה (יום ג', 21.2.17) דיון בנושא חוסר ביטחון רפואי ותזונתי בקרב נשים החיות בעוני, כחלק מיום העוני אשר צוין היום בכנסת.
היושב-ראש ח"כ
עאידה תומא סלימאן אמרה בפתיחת הדיון: "יש כאלה שמתייחסים לעוני כאילו זו גזירת גורל, אך זוהי תוצאה של מדיניות. תוצר של שיטת ממשל שמבוססת על כוח פוליטי וחלוקה לא שוויונית ולא צודקת של משאבי המדינה. עוני לא צריך לעניין רק את העניים אלא את כל החברה, ורוב אזרחי המדינה נאלצים להתחרות על חלקים מעוגת התקציב. לא מדובר רק על נשים חד-הוריות המצויות בעוני אלא גם משפחות בהן שני בני הזוג עובדים והם עדיין מצויים בעוני. בנוסף חשוב לציין שכאשר מדברים על כלל האוכלוסייה ישנו שיעור עוני של 25% אך כאשר מסתכלים על החברה הערבית בלבד מדובר ב-50% עוני".
רן מלמד סמנכ"ל עמותת ידיד: "ניתן לאתר אימהות שנמצאות במצב מצוקה של ביטחון תזונתי ולהעניק להן סל שכולל בתוכו בדיקות ותוספי תזונה וכו', שיגנו על בריאות האישה ובריאות הילד בכל מהלך ההריון. העלות אינה בשמיים - 15 מיליון שקל בשנה. אין זה תפקידן של עמותות להעניק את הסיוע הגדול הזה אלא תפקידה של הממשלה. שר הבריאות השיב שהוא בהחלט רוצה לבדוק את הנושא של הפעלת תוכנית WIC בישראל והוא מבקש שהמועצה לביטחון תזונתי תגיש לו תוכנית עבודה בנושא כי הוא מעוניין לתקצב אותה. שר הרווחה ענה לנו שהוא מתכוון לעלות את הנושא של בניית מודלים כדי לראות איך אפשר לסייע דרך ביטוח לאומי".
תומא סלימאן הוסיפה והתייחסה למצב התינוקות הבדואים וליו"ר הוועדה ציינה כי אחוזי תמותת פעוטות במגזר הבדואי גבוהים פי שלושה מאחוזי תמותת פעוטות בישראל כולה, זאת בעיקר בשל הכמות המעטה של נשים שמגיעות לרופאי נשים ולטיפת חלב. יעל ענבר, דיאטנית אזור דרום במשרד הבריאות סיפרה כיצד נשים בדואיות עוברות ומעבירות הדרכה בטיפות חלב לגבי חשיבות התזונה בהריון, כמצמצמת תחלואה בעתיד. ענבר אף הציעה להחזיר את מפעל ההזנה לבתי הספר, על-מנת להוריד מן האימהות את הדאגה הכלכלית הזו.
ביטוחים משלימים
פרופ' רוני קאופמן מהמחלקה לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בן-גוריון אמר כי: "הזכות להיוולד, לגדול ולחיות בביטחון תזונתי היא זכות חברתית בסיסית, המוכרת באמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן. מכאן משתמע שהמדינה היא זו שצריכה לקחת אחריות על הנושא ולא עמותות שונות או רצון טוב. תינוק שאינו מקבל תזונה ראויה סובל מפגיעות מוחיות בלתי הפיכות וזוהי השכבה הכי חשובה באוכלוסייה מבחינת ביטחון תזונתי ודווקא היא מקבלת התעלמות. מפתיע שמדינה שהיא אנטי חברתית כמו ארה"ב מפעילה את תוכנית WIC ואנחנו לא".
נחמה דותן, יו"ר תא המפקחים באיגוד העובדים הסוציאלי: "בעבר בבתי הספר היו אחיות ומרפאות שינים שילדים הלכו וקיבלו שם טיפול. כיום בשביל כל הנושא חייבים ביטוחים משלימים למיניהם וללא הביטוחים המשלימים הללו אותן הנשים וילדיהן אינם מקבלים טיפול. חייבים למנוע מצב בו אם צריכה להתלבט בין התרופות הפסיכיאטריות שלה לבין הריטלין של הילד בגלל שיקולים כלכליים ואולי לבחון גם נושא של מימון תרופות".
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון ואמרה כי "מיגור תופעת העוני נעשה על-ידי חיפוש הצדק ולא ממדיניות של צדקה. איש לא רוצה צדקה - כולנו אזרחים משלמי מיסים, ואנחנו מדברים על זכויות והאחריות קולקטיבית של המדינה על אזרחיה. כל שיפור במצב הוא מבורך, אבל מה שנעשה לא הביא את הנשים אפילו לסף ההכנסה שהיינו רוצות לראות. הוועדה ואני מחויבות לקידום נושא סל הביטחון התזונתי לנשים עניות בהריון ונבחן את הדרכים לעשות זאת. אם יש 15 מיליון ש"ח לטובת נסיעות ראש הממשלה אז ודאי יש גם כסף כדי לתמוך בנשים הרות שסובלות מחוסר תזונתי".
"בנוסף, נושא הביטחון התזונתי מתקשר להחלטה שצריכה להתקבל בנושא מזונות הילדים. צריך לקחת בחשבון את הכנסת שני ההורים לפני שמחליטים את גובה המזונות, אך גם להפנים שהמזונות הם קריטיים לביטחון התזונתי של נשים וילדים, ולכן חייבים להפרידם מהכנסת האישה".
