שרים שהיו חברים בקבינט בממשלה הקודמת תיארו בפני משרד מבקר המדינה מציאות, בה התקשו מאוד למלא את תפקידם בו - בעיקר משום שלא קיבלו מידע בזמן, אם בכלל. הדברים כלולים בדוח שמפרסם יוסף שפירא (יום ג', 28.2.17) על תפקוד הקבינט ערב מבצע צוק איתן ובמהלכו.

השר לביטחון הפנים לשעבר, יצחק אהרונוביץ', אמר: "למעשה רוב ההחלטות כבר מתקבלות בינו [צה"ל] לבין ראש הממשלה ושר הביטחון עוד טרם כינוס הקבינט. כמעט בכל המקרים התוכנית שצה"ל המליץ עליה היא שהתקבלה".

אהרונוביץ' הוסיף: "קשה לשרי הקבינט לקבל החלטות אחרות מאלו שצה"ל ממליץ עליהן, בשל העדר ידע מוקדם ובשל אופן הצגת החלופות ע"י צה"ל שמוכוונות לחלופה הרצויה מבחינתם. המל"ל [המועצה לביטחון לאומי] לא מצליח להיות גוף עצמאי שאינו מקבל את מרותו של ראש הממשלה ושיכול באמת להציג איפכא מסתברא. בעיה נוספת היא שראש המל"ל הוא גם יועץ אישי של ראש הממשלה וזה מעסיק אותו מאוד ולא מפנה לו זמן לניהול עבודת המטה. עמדת צה"ל היא הדומיננטית".

ליברמן: רק "הוצאת קיטור"

שר החוץ לשעבר ושר הביטחון כיום, אביגדור ליברמן, טען (כאשר היה באופוזיציה): "תהליך קבלת החלטות לא קיים במדינת ישראל. הדיונים בקבינט הם ל'הוצאת קיטור'. כל דיון מתחיל בשלב התשה שהוא שמיעת סקירות ארוכות של צה"ל הנמשכות שעות, ואז שר הביטחון מדבר ולאחר מכן כל שר מתבטא ללא תכלית, ללא סדר יום וללא שברורה מה מטרת הדיון עוד מתחילתו".

לדעת ליברמן, "המצגות של המל"ל אינן מסייעות לשרי הקבינט ולמעשה מקדמות את עמדתו של ראש הממשלה. המל"ל הפסיק להיות גוף שתפקידו לחשוב, לנתח, לתכלל ולהביא לאלטרנטיבות והפך בשנתיים האחרונות להיות גוף אופרטיבי. משכך, מל"ל אינו ממלא את ייעודו. המל"ל חייב להציג חשיבה אלטרנטיבית למערכת הביטחון ובכלל זה לקהיליית המודיעין". לדברי ליברמן, "לא נמסר חומר לפני דיוני הקבינט. ניתן להגיע למל"ל ולקרוא שם חומרים לפני דיוני קבינט, אך זה לא מעשי לשר שעומד בראש משרד ועוסק בענייני משרדו במשרה מלאה".

שר הכלכלה דאז ושר החינוך כיום, נפתלי בנט, אמר: "אין אווירה פורה בקבינט ואין הצגת חלופות אמיתית. הפרופורציה של לוחות הזמנים המוקנים לדוברים בקבינט אינה נכונה - צה"ל מקבל את רוב הזמן. יש פגם הן בדרך שבה עולה נושא לדיון בקבינט ללא הכנה מוקדמת והן באופן ניהול הדיון, כי אין מי שמציג חלופות ואין איפכא מסתברא. הצגת חלופות ע"י צה"ל נעשית באופן שהצגת חלופה שאינה רצויה, מתבצעת באופן שברור שלא רצוי לקבלה. צה"ל משתמש בדיוני הקבינט במונחים לא ברורים ולא ברורה כוונתו. צה"ל לא תמיד חושף את כל המידע הרלוונטי לצורך קבלת החלטות בקבינט".

ארדן: מערכת הביטחון - דומיננטית

שר התקשורת דאז ושר לביטחון פנים כיום, גלעד ארדן, אמר: "עמדת מערכת הביטחון היא הדומיננטית בדיוני הקבינט וחברי הקבינט בדרך כלל נוטים לקבלה, מאחר שאין להם מספיק כלים להתמודד עם עמדתה. צה"ל גם מציג בדיונים נושא מסוים באופן שישיג את התוצאה הרצויה לו. המל"ל לא תמיד אפקטיבי מול צה"ל בדיוני הקבינט למרות שצריך שיהיה כזה, שכן לצה"ל יש דומיננטיות בנושאי ההצגה".

ארדן הוסיף: "לחברי הקבינט שאינם 'ביטחוניים' לא נמסר חומר מראש, לפני הדיונים, ולא מרשים להם להכניס עוזרים לישיבות. קיומו של עוזר 'ביטחוני' יוכל למנוע טענה מצד שרי הקבינט שהם לא הבינו את מה שצה"ל הסביר. החומר הרלוונטי לדיון קבינט מסוים ניתן לשרי הקבינט בתחילת ישיבות הממשלה, וצה"ל דורש לקבלו חזרה בתום אותה ישיבה. ברור שהשר לא יכול לקרוא לעומק את כל החומר במהלך ישיבת הממשלה, שבה הוא נדרש להקשיב ולקחת חלק פעיל. בשלב מסוים ונוכח הדלפות, ראש הממשלה אסר על מסירת הנושא בו אמור לדון הקבינט לשרים, ומשכך חברי הקבינט אפילו לא יודעים לעתים במה יעסוק דיון הקבינט אליו הם מוזמנים".

שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, סיפר, כי הוא "ביקש מראש המל"ל לקבל חומרים לקריאה לפני דיוני קבינט, אך החומרים הוצגו, אם בכלל, רק בכניסה לדיון".

שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני, מסרה לצוות הביקורת: "כשמגיע מהמל"ל זימון לדיון קבינט, לא נרשם נושא הדיון וגם לא נמסר מצע לדיון. הדבר מקשה, כמובן, על היכולת להתכונן כנדרש לדיון. רק אם מתקשרים למל"ל בקו מסווג, נמסר נושא הדיון".