עקרון יסוד בפורים הוא "ונהפוך הוא". בפשטות הוא נסב על היפוך הגורל של היהודים כמסופר במגילת אסתר¹, ואולם במשמעותו הרחבה עניינו בהמחשה מרתקת כיצד מה שנדמה טוב לרשע, הופך לרעתו ממש. מה שנראה כרע הוא דווקא מקור הטוב, וממנו תוצאות חיים.

שר החוץ של אירן, מוחמד ג'וואד זריף, תוקף בחריפות (יום א', 12.3.17) את דברי ראש הממשלה נתניהו כי אירן פועלת להשמיד את היהודים כפי שעשתה פרס בימי מגילת אסתר.

קשר אמיץ מתקיים בין מגילת אסתר וחג פורים. המגילה היא הנותנת טעם לחג והחג קובע את מקום המגילה בכתבי הקודש. הסיפור, שיש בו עלילה בעלת מתח פנימי רב, משלב בסגנונו מילים רבות שנודעו בשפה העברית והפכו לשיגרת לשון, אף שמקורן כלל לא בשפת הקודש. ובצד המילים שבמגילה, נוספו גם אותן מילים השייכות לחג עצמו, שמנהגים שנכרכו בו דחקו אל תוך השפה חידושי לשון שיצרו את "שפת החג".

מלבושיו של אדם הם סיפור מהלך. הם מכסים, כמו כל סיפור, אבל הם לא מסווים. הם אמריו של הפרט לבני שיחו הרבים, בלשון המובנת לכל אף על-פי שמילותיה נבררו יפה על-ידי כל אחד ואחד לבדו. הם אמת, מפני שאמת במחוזות התרבות, מהלכת לעולם רעולה, והיא ניכרת מכיסוייה במיטב גילוייה.