היום לפני 35 שנים, בצהרי יום שבת, יצאה ילדה בת 11 מבית הוריה שבבת ים לבית חברתה. היא השאירה פתק להוריה בזו הלשון: "לאימא ואבא ולכל המשפחה. אני הולכת לטייל. אל תדאגו, אני אחזור הביתה. אני אוהבת אתכם מאד".
הילדה, נאוה אלימלך, לא הגיעה לבית חברתה ואחרי סריקות התגלה ביום העשירי לחיפושים ראשה, כשהוא ארוז בשקית ניילון בחוף הרצליה. שאחר בתרי גופתה נמצאו סמוך לחוף תל-ברוך. רציחתה לא פוענחה עד היום.
שנה לאחר הרצח טען הרמטכ"ל דאז,
רפאל איתן, שהמעשה בוצע על-רקע לאומני כמבחן כניסה לארגון טרור, אך לא ביסס את דבריו.
ב-31 בדצמבר 2001 התראיין יצחק גטניו, שוטר שהיה בצוות החקירה המקורי של הרצח, ל
גלי צה"ל. הוא חשף שלאחר דברי רפול על הרצח, מצא גם השב"כ ראיה תומכת. ערבי שנכלא על עבירות פליליות ושיתף פעולה עם השב"כ העביר למפעילו מידע על הרצח. לדבריו, מחבל שחלק איתו את תאו סיפר לו שהוא הרוצח של נאוה אלימלך. אותו מחבל שמשתף הפעולה סיפר עליו כבר שוחרר בינתיים ליהודה ושומרון, ומשם ברח לירדן. בדיקת החוקרים העלתה שהוא אכן היה ב-20 במרץ בשכונה בה נעלמה הילדה, ועבד שם במכולת. המחבל לא נחקר על-ידי שום גוף, ככל הידוע, ובין הרצח לשנת 2001 הוא מת במקום מושבו בירדן, מסיבה לא ידועה.
