סכסוך בין חברת דלק לבין חברת גז יגל, שותפת בחברת דלק-יגל גפ"מ (גז פחממני מעובה - גז בישול). דלק טוענת (17.3.17), כי גז יגל חייבה את החברה המשותפת בתשלומי יתר בהיקף של 4.3 מיליון שקל.
לדברי דלק, ההסכם בין הצדדים קבע, כי גז יגל תספק את הגז ותעניק את השירות ללקוחות החברה המשותפת בה מחזיקה דלק ב-60%. החברה הוקמה בשנת 2011, ולדברי דלק רק לאחר חמש שנים התברר לה, כי גז יגל חייבה אותה לשלם מיליוני שקלים תמורת שירותים שהחברה המשותפת לא הייתה אמורה לממן. עוד התברר, כי קיים פער בין הכמויות והמחירים של הגז שהנתבעת רוכשת בפועל לבין הכמויות והמחירים שבגינם היא מחייבת את החברה, וכי הנתבעת מחייבת את דלק-יגל בתעריפים גבוהים מאלה שנקבעו במחירון שצורף להסכם המייסדים.
לטענת דלק, באמצעות עוה"ד
יוסי אברהם,
משה ברהוד והילה בירן, הנתבעת מרוקנת את דלק-יגל מתוכן, אינה מאפשרת את פעילותה, ואף החלה לפנות ללקוחותיה בהצעות להתקשר עימה במישרין בהסכמים לאספקת גז במקומה של החברה ולשלם את התמורה לקופתה ולא לחברה. כמו-כן, הפסיקה הנתבעת באופן חד-צדדי את אספקת הגז ללקוחות החברה המשותפת.
בתגובה לבקשתה של דלק למתן צו מניעה זמני נגדה טוענת הנתבעת, כי דלק נמנעת בעת האחרונה מלהעביר הון חוזר הדרוש לדלק-יגל. לפיכך אין ביכולתה של זו לשלם את חובותיה לספקים ובכלל זה לספק הגז שלה, היא הנתבעת, והמשמעות המיידית היא הפרת חוזים עם הלקוחות מצידה של דלק-יגל וגרימת נזק לה ולחברה.
עוד טוענת הנתבעת, באמצעות עוה"ד בני קמפנר ודרור שלזינגר, כי דלק אינה מכבדת את הוראות הסכם המייסדים, וכך באופן חד-צדדי החליטה שלא העבירה את הכספים הדרושים על-מנת לשלם לגז יגל עבור גז המסופק בחודש מארס. לכן לא נותרה לה ברירה אלא לספק את הגז שלא באמצעות דלק-יגל ולמנוע את הנזקים הכרוכים בהפסקת האספקה.
