בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עתירה: לחשוף ועדת השרים לחקיקה
|
בג"ץ מתבקש להורות לממשלה לחשוף את הפרוטוקולים של ועדת השרים לחקיקה, את חומר הרקע המוגש לחבריה ואת אופן ההצבעה של השרים על הצעות החוק הפרטיות
|
חשש מ"אפקט מצנן" [צילום: אלכס קולומויסקי]
|
|
|
|
|
בג"ץ מתבקש (יום ג', 21.3.17) להורות לממשלה לחשוף את הפרוטוקולים של ישיבות ועדת השרים לענייני חקיקה, את חומרי הרקע המוגשים לחברי הוועדה ואת אופן הצבעתו של כל שר לגבי כל הצעה חוק הנדונה בוועדה. העתירה הוגשה בידי העיתונאי תומר אביטל, החל"צ לובי 99 ועמותת המשמר החברתי שהוקמה בעקבות המחאה החברתית. העותרים אומרים, כי ועדת השרים לחקיקה חורצת למעשה את גורלן של הצעות חוק פרטיות, שכן התנגדותה להן מחייבת את חברי הקואליציה בכנסת להצביע נגדן ובכך להפיל אותן. לדעת העותרים, מדובר בהתערבות בעייתית של הרשות המבצעת בעבודת הרשות המחוקקת, הנעשית על בסיס נהלים של הרשות המבצעת עצמה. העותרים טוענים, כי העובדה שדיוני ועדת השרים לחקיקה אינם שקופים, הופכת התערבות זו לבעייתית עוד יותר. המידע היחיד המתפרסם הוא סדר היום של הוועדה והחלטותיה - לתמוך בהצעת חוק, להתנגד לה או לדחות את הדיון בה. בכך יש משום פגיעה בעקרונות השקיפות המחייבים את השירות הציבורי וביכולת להפעיל בקרה שיפוטית על דיוני הוועדה, נאמר בעתירה. העתירה מצטטת את תגובת היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שולמית ברנע-פרגו, אשר דחתה את פנייתם של העותרים. לדבריה, היענות לבקשתם עלולה לגרום לאפקט מצנן שיפגע בעבודת הוועדה והממשלה, בעוד הנהלים הקיימים מבוססים על חוק יסוד הממשלה ובתקנון הממשלה. העותרים סבורים שעמדה זו אינה יכולה לעמוד ולכן הם מבקשים את התערבות בג"ץ. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד חי בר-אל ואילן יונש.
|
תאריך:
|
21/03/2017
|
|
|
עודכן:
|
21/03/2017
|
|
איתמר לוין
|
עתירה: לחשוף ועדת השרים לחקיקה
|
|
משפטנים הבקיאים במשפט החוקתי והמנהלי, "ישלפו לכם, מהמותן", האמירה לפיה חוק יסוד, הינו חוק על ואין לשנותו, על נקלה. לכן, בדרך כלל, קובעת ההלכה הפסוקה - למעט במקרים, חריגים שבחריגים - כי חוקי יסוד לא ניתן לשנותם, על נקלה והיא מוצאת אסמכתא לכך, בהוראות החוק. רק במקרה נדיר אחד, הזכור לנו (בו היה כותב שורות אלה מעורב, כעותר, בעתירה שבאה לאכוף זכות יהודים להתפלל על הר-הבית) קבע בית משפט העליון, כי אין כל קסם במשפט "חוק יסוד" ושעה שהמחוקק לא חוקק חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, ברוב של חברי הכנסת ולא התנה שינויו וגם/או ביטול סעיפים בחוק זה, ברוב מיוחס ומיוחד, הרי אין כל משמעות להכתרת החוק בשם חוק יסוד.
|
|
|
לא אירן, לא "צוק איתן", לא הכלכלה, לא הפערים החברתיים. אף אחד מהנושאים הללו לא גרם לבנימין נתניהו לאיים בפירוק הקואליציה שלו. מה כן? - המחלוקת בינו לבין משה כחלון על תאגיד השידור מול רשות השידור.
|
|
|
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצהיר כי כל המפלגות החברות בקואליציה מחויבות לסעיף בהסכם הקואליציוני הקובע כי עליהן לציית לכל החלטות הליכוד הנוגעות לענייני התקשורת.
|
|
|
הממשלה אישרה (יום ה', 16.3.17) את מינויו של שמואל אבואב לתפקיד מנכ"ל משרד החינוך. אבואב יחליף את מיכל כהן, שכיהנה בתפקידה בארבע השנים האחרונות ולאחרונה הודיעה על סיום תפקידה. המינוי התאפשר למרות מחאות בציבור הדתי-לאומי נגד שר החינוך. הטענות נגד נפתלי בנט היו על כך שלא החליף את המנכ"ל הקודמת במנכ"ל המזוהה עם התפישות החינוכיות של המגזר ועל כך שגם המנכ"ל החדש אינו נמנה על הציבור הדתי.
|
|
|
הממשלה צפויה לאשר (יום ה', 15.3.17) את תזכיר החוק שפרסם שר האוצר, משה כחלון, שמטרתו להסדיר את פעילות חברות האינטרנט בתחום הלוואות כספים בין אנשים פרטיים, P2P PERSON TO PERSON) - אדם לאדם). חברות אלה הן פלטפורמות אינטרנטיות בתחום הלוואות הכספים בין אנשים, שמטרתן לאפשר לקיחת הלוואה בריבית אטרקטיבית, על-ידי יצירת תחרות עם הבנקים. משמעות הדבר לאפשר לאנשים להשקיע את כספם או לקחת הלוואה בריבית אטרקטיבית מאנשים פרטיים ולא מבנקים, כאשר עלויות התיווך הבנקאי נחסכות. חברות אלו הן חלק ממהפכת הדיגיטציה העולמית בתחום הפיננסי אשר מביאה טכנולוגיה חדשה לתעשיה הפיננסית בכלל ולתחום האשראי הצרכני בפרט.
|
|
|
|