|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"הלוואי שיהיו לנו מסופים כמו שיש קניונים"
|
משרד התחבורה מתגייס לפתור בעיית המחסור בתשתיות לתחבורה ציבורית ודורש שרמ"י יעביר אליו שטחים באמצעות מינהל הדיור ● שוקל להתנות מתן תוספות שירות בהקצאת תשתיות מצד העיריות ● מהירות הנסיעה המסחרית בגוש-דן פחתה ב-1 קמ"ש
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
[צילום: ניר שאנני]
|
|
|
|
|
אנחנו עושים מה שדחוף ופחות מה שחשוב. כך אמר דרור גנון, מנהל בכיר ברשות הארצית לתחבורה ציבורית. הוא דיבר בכינוס ים-המלח לתחבורה ציבורית, שקיים פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות בסוף-השבוע (23-22.3.17). גנון סימן את בעיית מחסור התשתיות כחסם המרכזי בענף התחבורה הציבורית. "בעיית התשתית נובעת מכך שלפחות עשרה גופים מעורבים בנושא. לכאורה, הפתרון לפקקים הוא תחבורה ציבורית שתתן שירות במהירות, אמינות, תדירות ונוחות - כי אוטובוס אחד יכול להחליף 100 מכוניות. אבל צבא צריך בסיס לחזור אליו בסוף היום", אמר גנון תוך שהוא מתכתב עם דברי מנכ"ל חברת קווים ציון פת, שטען לפניו שצבא אינו יכול לצאת רעב לקרב. כשב משרד התחבורה מדברים על תשתיות, הם מתכוונים לסוגים שונים של תשתית - תשתית תפעול (מסופים, חניונים), תשתית שירות (סככות, סביבת התחנה ועמדות ויסות) ותשתיות העדפה (רמזורים, נתיבי העדפה ונתיבים מהירים). אולם החסמים לכך הם: חוסר בזהות אינטרסים מצד הרשויות (NIMBY), דחיקת המתקנים מחוץ לערים (ק"מ ריק), מחסור בסיס בשטחים יעודיים, העצמת תועלת היזם מהמיזם, ביורוקרטיה בהוצאת היתרים ותקצוב למתקני תשתית. גנון: היום יש 22% פיצול, ואנחנו מתכננים שבעוד 20 שנה יהיה 40% פיצול נסיעות (כלומר, שזה יהיה אחוז המשתמשים בתחבורה הציבורית, ע.י.). למשרד התחבורה אין מתקני תחבורה ציבורית והוא אינו מנחה במישרין את המתקנים. אנחנו לא מקבלים אישורים לשימושים חורגים. חסרים 3,500 דונם תשתיות תחבורה ציבורית במרכז הארץ, ואני לא להגיד כמה באזורים אחרים. כשאגד מכר תשתיות איבדנו אותן לטובת בתי מגורים וקניונים. הלוואי שיהיו לנו מסופים כמו שיש קניונים. דרוש שינוי תפישה!" את שינוי התפישה מובילה הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, שדוחפת לקידום כמה מהלכים משמעותיים: - שיפוץ מתקנים קיימים בערים תל אביב, באר שבע, עפולה ונתניה;
- הקמת מתקנים חדשים בקסטינה (מלאכי), באום אל-פחם ובערד;
- קידום תוכנית מתאר ארצית לכל התשתיות. על-פי תוכנית האב, רשות מקרקעי ישראל לא תקצה שטחים לעיריות אלא למשרד התחבורה באמצעות מינהל הדיור הממשלתי;
- תקציב ייעוד לתשתיות - החסם יטופל באופן משמעותי במשרד התחבורה, בממשלה וברשויות המקומיות. המשרד שוקל לפנות לעיריות ולהתנות מתן תוספות שירות בהקצאת תשתיות. במקביל, הוא קוראים למפעילים לסייע לו באיתור שטחים פנויים.
|
האוטובוסים בישראל נוסעים לאט מדי
|
|
|
|
|
חנין. מהיר לעיר - מהלך נכון [צילום: ניר שאנני]
|
|
|
לפני שנים אחדות הייתה מהירות הנסיעה המסחרית בגוש-דן נמוכה מאוד - 16 קמ"ש בממוצע. כיום, לדברי גנון, היא עומדת על 15 קמ"ש, לעומת 25 קמ"ש בערי אירופה. יו"ר ועדת המשנה לתחבורה ציבורית שע"י ועדת הכלכלה, ח"כ דב חנין, אמר בנאומו בכינוס כי לפניו עומדים שני נתונים – האחד, 10% משתמשים בתחבורה הציבורית בישראל לעומת 35% בשאר המדינות [ראש הרשות לתח"ץ, מאיר חן, שדיבר אחריו תיקן שהנתון הנכון לפי הלמ"ס הוא 23% ולא 10%]; והשני, 15 קמ"ש לנסיעת אוטובוס במטרופולין גוש-דן לעומת 25 קמ"ש במדינות מערביות, כאמור. המסקנה לדברי חנין היא שיש פחות משתמשים כי התחבורה הציבורית נוסעת לאט, והאוטובוסים מתחרים בכלי הרכב הפרטיים על הכביש. הסיבה לכך, לדברי חנין, היא החלטת המדינה לתת משאב ציבורי מוגבל הנקרא 'כביש' לכולם, כשלאיש אין העדפה. "לכך דרושה החלטה פוליטית. במקום שרכב פרטי יסיע 70 ק"ג בנאדם עם טונה מתכת מסביב, יתנו עדיפות לאוטובוס-שניים שיסיעו 50-40 בני אדם. חנין אמר כי לרכבת תחתית בתל אביב דרוש המון זמן וכסף. "לכן הצעתי לפני כתשע שנים להגשים זאת באופן מיידי ובעלות נמוכה תוך ויתור על שני עניינים – זו לא תהיה רכבת והיא לא תהיה תחתית. זה מחייב נת"צים, עדיפות תנועה לאוטובוסים ומערכת כרטוס. התפישה הזו מתחילה להתקדם. המהיר לעיר הוא מהלך בכיוון הזה". חנין הציע בסיום נאומו לקיים בתשתיות התחבורה גם שימושים אחרים.
|
|
| תאריך:
|
27/03/2017
|
|
|
עודכן:
|
27/03/2017
|
|
עידן יוסף
|
|
"הלוואי שיהיו לנו מסופים כמו שיש קניונים"
|
|
"אין מקום ליותר מדי כבישים, ואם יש בעיה, אז שהנהגים יעמדו רבע שעה בפקק". כך אמר (יום א', 26.3.17) יו"ר מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי. הוא דיבר בכינוס קבלני מחוז חיפה בהתאחדות בוני הארץ, שנערך בעיר.
|
|
|
|
|
"טיפלנו פחות טוב בבעיה המערכתית של המחסור בנהגים", הודה מאיר חן, ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, "אך זה לא יפטור אתכם המפעילים מאחריות ארגונית לשימור הנהגים. תשאלו את עצמכם למה הם עברו". הוא דיבר בכינוס ים המלח לתחבורה ציבורית, שקיים פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות בסוף-השבוע (23-22.3.17).
|
|
|
|
|
אסדרת התחבורה הציבורית, השפעת שכרם של הנהגים על הענף והליקויים במכרזי ההפעלה עמדו בלב השיח בחבר-דיון שנערך בכינוס ים המלח לתחבורה ציבורית, שקיים פורום חברות התחבורה הציבורית הפרטיות בסוף-השבוע (23-22.3.17).
|
|
|
|
|
אחוז המשתמשים בתחבורה הציבורית עדיין נמוך בהרבה מן המצופה. בשנת 2011 הצהיר שר התחבורה ישראל כ"ץ כי הוא עומד על 21% וב משרד התחבורה ציפו להגדילו עד תחילת 2016 לכדי 30%. המצב היום רחוק בהרבה מהיעד הגרנדיוזי. יושב-ראש הרשות הארצית לתחבורה הציבורית, מאיר חן, לא אוהב לדבר על כך. הוא מעדיף לדבר על העלייה החשובה במספר הנסיעות לנוסע ("בשנת הרפורמה הראשונה נמכרו 15 מיליון מינויים לתחבורה הציבורית. חל גידול מרשים במספר האוטובוסים, ובשנים האחרונות יצקנו את התשתית לשינוי התודעה. את 2016 סיימנו על עלייה של 6.7% במספר נסיעות נוסע. בחודשיים הראשונים של 2017 נוכחנו באותה מגמת גידול שהגיע ל-8%. ב-2016 נעשו 730 מיליון נסיעות באוטובוסים וברכבת 60 מיליון").
|
|
|
|
|
מזה שש שנים שלא התקיים כינוס ים-המלח השנתי לתחבורה ציבורית. חידוש המסורת, המאגדת לתוכה את כלל העוסקים בתחבורה הציבורית בישראל, לאחר ההפסקה הממושכת עמד בספק, לנוכח חרב השביתה שהניף אגד. ביטול השביתה גרם גם לנציג הבכיר ביותר של אגד, יו"ר המזכירות אבי פרידמן.
|
|
|
|
|
