מפרקי חברת אגרקסקו הגישו נגד המדינה תביעה אבסורדית שאינה מבוססת על עובדות, ואשר כל מטרתה לשלוח את ידם לכיסה העמוק של המדינה בניסיון לכסות את הפסדיה של החברה. כך טוענת המדינה (יום ב', 27.3.17) בכתב ההגנה שהגישה.
עו"ד
שלמה נס ורו"ח אלי שפלר ביקשו מבית המשפט המחוזי בתל אביב להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את בעליה של אגרקסקו - ובראשם המדינה - לכסות את כל הפסדיה, המסתכמים במאות מיליוני שקלים. לטענתם, החברה נוהלה במשך שנים שלא על-פי שיקולים עסקיים אלא מתוך שיקולים זרים, ולכן בעליה - שהובילו להתנהלות זו - חייבים לשאת בהפסדיה.
המדינה אומרת, כי התביעה אינה מגלה עילה כלשהי לנקיטת הצעד החריג של הרמת מסך, והיא אף מתעלמת מכך שהמדינה עצמה הפסידה מאות מיליוני שקלים מקריבתה של אגקרסקו. "בחפזונם להיפרע מכיסה 'העמוק' של המדינה הציגו התובעים כתב תביעה אמורפי, אנקדוטלי נטול בסיס עובדתי משפטי. יתר על כן, דומה כי בנסיונם לקשור את המדינה באמתלה זו או אחרת לקריסת החברה, גדשו התובעים את כתב התביעה בסתירות, פרדוקסים, חוסרים, ניגודים וטענות אוקסימורוניות", טוענת המדינה.
המפרקים אינם מצליחים להראות איזה אינטרס היה למדינה להביא לקריסת החברה ולאובדן מאות מיליוני שקלים שהשקיעה בה, נטען עוד. המדינה גם מציינת, כי 55 מיליון שקל שהזרימה לאגקרסקו ערב קריסתה ירדו לטמיון, היא שילמה מאות מיליוני שקלים לעובדיה, ולכן היא הנפגעת העיקרית מנפילת החברה. המדינה טוענת שאגרקסקו פעלה משיקולים עסקיים, והמפרקים מתעלמים מכך שרוב נושיה הם גופים מוסדיים שידעו מה מצבה בטרם החליטו להשקיע בה או להלוות לה כספים.
"במהלך השנים הקפידה המדינה לפעול באופן עקבי למען שיפור מצבה הכלכלי והעסקי של החברה", נטען בכתב ההגנה. "המדינה היא זו שניסתה, במהלך השנים, ליזום הליכי הפרטה אשר יאפשרו הכנסת משקיעים אסטרטגיים שיצעידו את החברה קדימה. יתרה מכך, המדינה אף נאותה לסייע כלכלית לחברה, וזאת הן בכובעה כבעלת מניות והן בכובעה כריבון, במסגרתו ביקשה המדינה להבטיח את רווחת עובדיה של החברה". המדינה גם טוענת, כי יש לסלק על הסף את התביעה בשל שיהוי רב בהגשתה ובשל פגמים שלשיטתה נפלו בה.
במקביל מבקשץ המדינה לצרף מספר נתבעים: חברת תנובה, מנכ"לי אגרקסקו לשעבר שלמה תירוש ודוד בונדי, משרדי רואי החשבון ארנסט אנד יאנג ופאהן-קנה וחברת קסלמן פיננסים. כתב ההגנה הוגש באמצעות עוה"ד קרן יוסט (דון-יחיא) והדר מורג.