|
|
[צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
תפקידו של צבא הוא לנצח במלחמה ונשים וגברים אינם שווים ולא ניתן להתייחס אליהם ככאלה. כך אמר אל"ם (מיל') יונתן ברנסקי, לשעבר מג"ד "נצח יהודה" וסגן מפקד אוגדת עזה, מייסד ומנכ"ל תנועת "חוסן". ברנסקי, שהיה נחרץ בהתנגדותו לשירות נשים בצבא, דיבר בשבוע שעבר בכינוס באוניברסיטת בר-אילן של המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי שעסק בסוגיית שירות הבנות בצה"ל. הכינוס נערך בשיתוף עם מרכז רקמן בהנחיית פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראש מרכז רקמן לקידום מעמד האישה.
אל"ם (מיל') רז שגיא, מחבר הספר "נלחמות בצה"ל", יו"ר הפורום לחוסן צה"ל, סיפר על מחקרים שהראו כי גופן של נשים אינו תואם את הדרישות של הצבא. "אני עצמי עיוור צבעים, נכה. לכן לא התקבלתי לקורס טיס. אני לא יצאתי וקראתי לצבא לשנות את התנאים בשל נכותי... צבא מצליח באמצעות לכידות. לכידות שנוצרת מתוך תחושת ה'ביחד' שבה נלחמים זה לצד זה. בבוץ, בריתוקים וכו'. השילוב בין גברים לנשים פוגע בלכידות הזו. לא בגלל שגברים טובים יותר מבנות. אלא מעצם השילוב", אמר.
לדעת ד"ר יופי תירוש, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, הדרמה האמיתית היא דווקא של החיילות ה'רגילות'. הפקידה, משקית הת"ש וכו. "הסיפור הוא לא רק מה קורה לחיילות בזמן השרות בצה"ל. צה"ל זהו מקום לבנייה עצמית, בניית קשרים, רזומה וכו'. והדבר משפיע גם על החיים בחוץ - בפוליטיקה, בעסקים. נורמות הצניעות שהפקודה מקודדת שוברות את רוחן של החיילות - דתיות כחילוניות".
הרבנית מיכל נגן, ראש המכינה הקדם-צבאית לבנות דתיות 'צהלי', סיפרה על פגישתה, יחד עם רבנים נוספים, עם הרמטכ"ל: "אנו רוצים לפעול לשילוב של קבוצות בחברה, אבל מתוך נאמנות להלכה. ביחידות העורפיות ניתן לשמור על מרחק סביר בין המרחב הפרטי לבין הפעילות הצבאית. ביחידות השדה, כדי להפוך את החיילים ללוחמים ישנה מעין 'הלחמה'. ולכן אני לא יכולה לקבל את הערבוב הזה מלכתחילה. לכן, הפתרון שצריך להיות הוא שלא יהיו גדודים מעורבים".
