בית המשפט העליון הקל (28.3.17) על שודד זקנים, במחיר של פגיעה בקורבנות העבירה הזכאים לקבל ממנו פיצוי - וזאת מבלי שאיש קיבל את תגובתם ומבלי שאיש סבר שיש להפסיק את הדיון וליצור עימם קשר.

אברהם טלה פרץ במארס 2009 לדירתם של זוג קשישים בעפולה במטרה לבצע גניבה, התעמת עם הבעל והיכה אותו. הבעל נפטר לאחר מספר ימים, אך בית המשפט המחוזי זיכה אותו מרצח והרשיע אותו בהריגה, שכן המנוח היה חולה סרטן ונפטר מדלקת ריאות בה לקה במהלך אשפוזו לאחר התקיפה. המחוזי הרשיע את טלה בהריגה, חבלה בכוונה מחמירה וכניסה למקום מגורים כדי לבצע עבירה.

טלה נדון לשבע שנות מאסר (החל ממעצרו ביולי 2014) והצטווה לפצות ב-80,000 שקל את משפחתו של המנוח. הפיצוי חולק ל-30 תשלומים החל מינואר 2016, אך טלה טרם שילם אף אגורה אחת. הוא ערער לבית המשפט העליון על הרשעתו בהריגה ובחבלה ועל חומרת עונשו.

השופטים צבי זילברטל, יורם דנציגר וענת ברון הציעו לצדדים להסכים לביטול ההרשעה בהריגה, במקומה יורשע טלה בעבירה נוספת של חבלה בכוונה מחמירה. עוד הציעו השופטים, שעונש המאסר ייוותר על-כנו ויימצאו דרכים להקל על טלה בתשלום הפיצוי. המדינה הסכימה להצעה, תוך שהיא מדגישה שאינה מוכנה להפחתת הפיצוי, ובסופו של דבר הסכים גם טלה. יצוין, כי נפגעי העבירה כלל לא היו מיוצגים בדיון, ולא נמסר במהלכו שהמדינה קיבלה את הסכמתם לשינוי תנאי הפיצוי.

לפיכך קבע העליון, כי טלה ישלם 500 שקל בחודש עד לתום מאסרו, ו-2,000 שקל לחודש לאחר מכן. משמעות הדבר היא, שהפיצוי ייפרס ל-74 תשלומים - פי 2.5 מהפריסה שקבעה המחוזי. ביהמ"ש אף מדגיש, שהוא יוכל לבקש הקלה נוספת מהמרכז לגביית קנסות. אם טלה ירצה את מלוא עונשו, יושלם תשלום הפיצוי בתחילת שנת 2024 - דהיינו 15 שנים לאחר האירוע. את טלה ייצג עו"ד ליאור אשכנזי, ואת המדינה - עו"ד לינור בן-אוליאל.

פרקליטות המדינה נשאלה האם קיבלה את עמדת נפגעי העבירה בטרם הסכימה לפריסה. תשובתה: "ביהמ"ש ביקש לשמוע את עמדת המדינה רק ביחס לאפשרות שישונה סעיף העבירה בו הורשע המערער (אך תקופת המאסר תיוותר על-כנה), וציין שבכוונתו להתערב בעניין הפיצוי. המדינה התנגדה להפחתת הפיצוי, אך בשום שלב לא עלתה שאלת פריסת התשלומים, וממילא גם עמדת המשפחה לא התבקשה ולא נשמעה לעניין זה. בסופו של יום בית המשפט קיבל את עמדתנו שלא להפחית את הפיצוי, אך החליט לפרוס אותו".