תקופות המעצר ביהודה ובשומרון יקוצרו מאמצע השנה הבאה - הודיעה המדינה לבג"ץ (יום ה', 30.3.17). את ההחלטה קיבל היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, בעקבות עבודת מטה של צה"ל ומשרד המשפטים. מדובר בעיקר בקיצור המעצר הראשוני ובמעצר ימים בעבירות שאינן ביטחוניות, וכן בקיצור תקופות המעצר עד תום ההליכים.
הודעתה של המדינה נמסרה בעקבות צו ביניים שהוציא בג"ץ בדצמבר שעבר, בשתי עתירות שהוגשו בשנת 2010 - של משרד האסירים ברשות הפלשתינית ושל האגודה לזכויות האזרח. המדינה אומרת כי עבודת המטה בנושא החלה עוד לפני הגשת העתירות, ומזכירה שבשנת 2014 ניתן פסק דין חלקי לאחר שפירטה את השינויים שכבר נעשו.
העבודה נמשכה לאור הערות בג"ץ ורוכזה בידי המשנה ליועץ המשפטי,
רז נזרי. קיצור התקופות, מדגישה המדינה, מותנה בקבלת המשאבים המתאימים, שכן הן הדבר מצריך השקעה ניכרת בכוח אדם ותשתיות פיזיות. אולם מאחר שמפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון טרם פתר את בעיית המשאבים, החליט מנדלבליט שלא להמתין להקצאתם. הוא הורה להחיל את הקיצור באופן מדורג לאחר שיימצאו המשאבים ותיעשה היערכות מתאימה, לא יאוחר ממאי 2018.
לדברי המדינה, בהתחשב באופי החקירות המתנהלות ביו"ש וטיבן, ובהתחשב בתנאים השוררים ביו"ש, המקשים לעיתים עד מאוד בחקירת פלשתינים החשודים בביצוע עבירות ועל גיבוש ראיות ראשוניות נגדם, והמקשים גם על העברתם של עצורים ממקום למקום, לא ניתן לקבוע תקופות מעצר זהות ביו"ש ובישראל. המדינה מזהירה, כי קביעת תקופות זהות, תפגע בצורה קשה ביכולת האכיפה הפלילית ביו"ש, בביטחון האזור ובביטחון המדינה.
אפשרות הארכת תקופת מעצר ראשוני של קטינים מתחת לגיל 14 החשודים בעבירות שאינן עבירות ביטחון, לצורך ביצוע פעולות חקירה דחופות, צפויה להיות מוגבלת ל-12 שעות. הארכת המעצר עד תום ההליכים בידי ביהמ"ש לערעורים, שהיה ללא הגבלה, צפוי להיות מוגבל ל-90 ימים לבגירים ול-45 ימים לקטינים, בכל פעם.
משמעות הדבר היא שרשויות האכיפה יידרשו לבצע פעולות חקירה מהירות יותר ולקיים מספר רב יותר של דיונים ובפרק זמן קצר יותר. כל זאת, שעה שבשנים האחרונות חל גידול משמעותי ביותר במספר ההליכים הפליליים ביו"ש, ובכלל זה במספר דיוני המעצרים ובמספר הצווים המינהליים (עליהם קיימת ביקורת שיפוטית אוטומטית בביהמ"ש הצבאי), בשל ההחמרה במצב הביטחוני באזור מאז 2013. התגובה הוגשה באמצעות עו"ד ענר הלמן.
