הח"כ לשעבר
באסל גטאס ירצה שנתיים מאסר בפועל. סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, איתי ברסלר-גונן, כיבד (יום א', 9.4.17) את הסדר הטיעון עם גטאס - לדבריו, "לאחר היסוס רב". ברלסר-גונן קנס את גטאס ב-120,000 שקל וקבע שבמעשיו דבק קלון.
במסגרת ההסדר עם גטאס, הוסרו מכתב האישום העבירות הביטחוניות שיוחסו לו והצדדים ביקשו מבית המשפט לגזור עליו שנתיים מאסר בפועל. המדינה הסבירה, שהיה קושי להוכיח שכוונתו הייתה לפגוע בביטחון המדינה כאשר הבריח טלפונים סלולריים לאסירים ביטחוניים. ברלסר-גונן אומר, כי ההסדר מקל ביותר ועלול ליצור את הרושם, כאילו גטאס ממשיך לנצל לרעה את מעמדו. לדעתו, העונש הראוי היה 30 חודשי מאסר.
גטאס ניצל את היותו חבר כנסת הפטור מחיפוש על גופו ובבגדיו, וביקר בכלא קציעות את ואליד דקה, חבר החזית העממית המרצה 31 שנות מאסר על רצח חייל, ואת באסל ביזרה, הנושא עונש מאסר על עבירות טרור ומשמש דובר לאסירים חברי הפתח בכלא. גטאס תכנן עם אחיו של ואליד, אסעד דקה, להעביר טלפונים ניידים לביזרה ומשם לדקה ושאר חבריו.
גטאס הגיע לכלא כשמטרתו המוצהרת היא לשמוע את תלונות האסירים על תנאי כליאתם, כשהוא מביא עימו 12 טלפונים ניידים, 16 כרטיסי סים, שני מטענים לטלפונים ואוזנייה סלולרית. החבילות הוסתרו בתוך חולצתו, וכאשר מכשיר המגנומטר צפצף עם כניסתו למקום - האשים בכך את חגורתו, וסירב לעבור בדיקה נוספת בשל חסינותו. במפגש עם ביזרה העביר לו גטאס את הציוד - שנתפס בחיפוש שנעשה על ביזרה בתום הפגישה בין השניים. כמו-כן, העביר גטאס לדקה מסמכים, שנתפסו גם הם מיידית.
ברסלר-גונן מציין, כי היסס האם לאשר את ההסדר, ולכן ביקש מנציגי הצדדים לטעון שוב בתחילת הדיון. פרקליט מחוז דרום, אלון אלטמן, שב וטען, כי היה קושי להוכיח שגטאס התכוון לפגוע בביטחון המדינה. הסניגור, עו"ד
אביגדור פלדמן, טען שהעונש נמצא בטווחי הענישה המקובלים ושהתפטרותו של גטאס מהכנסת כבר הפכה את ההסדר לעובדה קיימת. לדבריו, גטאס העביר את הטלפון ל-דקה מתוך ידיעה שהלה נטש את דרך הטרור ולאחר שהתחייב שישתמש בו רק כדי ליצור קשר עם משפחתו.
ברסלר-גונן מתייחס בספקנות לטיעון זה: "אין בטוחה שהטלפונים יישארו ברשות מי שהתחייב לא לעשות בהם שימוש וגם אין בטוחה לאותה התחייבות זו כשלעצמה". לדבריו, גטאס ניצל לרעה את החסינות כדי לפגוע בשלטון החוק, בשוויון בפני החוק ובאמון הציבור בנבחריו. טלפונים ניידים - במיוחד בנקודת זמן רגישה זו - יכולים לשמש לביצוע מעשי טרור, מדגיש ברסלר-גונן. "שיקול נוסף לחומרה נעוץ בתכנון המוקדם, בתעוזה ובבוטות של המעשה", הוא מוסיף. הוא גם מזכיר, כי לגרסתו של גטאס - הוא קיבל חבילות אטומות בלא שידע בוודאות מה יש בהן, ובכך פתח פרצה להעברת חומרי חבלה ואמצעי לחימה.
עוד מתייחס ברסלר-גונן למדיניות הענישה ומראה, כי מדובר בעונשים של 30-12 חודשי מאסר למקרים קלים בהרבה מזה של גטאס. לכך יש להוסיף את העובדה שהוא הורשע גם בהפרת אמונים, עבירה שגם היא נושאת עימה מאסר בפועל. לדעתו, עונשו של גטאס צריך להיות חמור מזה של סוהרים שהבריחו חפצים לאסירים, בשל הניצול לרעה של חסינותו. לכן, הוא מסיק, מתחם העונש בלא ההסדר היה צריך להיות 60-34 חודשי מאסר, ובמקרה של גטאס - שלוש שנות מאסר, בין היתר משום שלא הביע חרטה ורק היום אמר שהוא מתנגד לטרור.
לדברי ברסלר-גונן, הוא חייב לתת אמון בדבריה של התביעה בדבר הקושי להוכיח את כוונותיו של גטאס, שכן היא "נהנית מהערכה ומאמון רב". שיקול נוסף הוא, שהודאתו של גטאס חסכה זמן ומאפשרת מבחינה ציבורית לשים את הפרשה מאחור בלא להעמיק את הקרע שיצרו מעשיו. כאמור, לדעת ברסלר-גונן העונש הראוי היה 30 חודשי מאסר, אך לאחר היסוס רב ובשל השיקולים כבדי המשקל שציין, הוא החליט כאמור לכבד את ההסדר. הוא קבע קנס גבוה יחסית כדי שזה יאזן, ולו חלקית, את עונש המאסר המקל.
בקובעו שבמעשיו של גטאס נפל קלון, אומר ברסלר-גונן: "מעשיו חותרים תחת שלטון החוק, תחת קביעות נורמטיביות של הכנסת שעליה הוא נמנה, ואשר יש בהם כדי לשמש למעשים של גורמי טרור או לאפשרם - והכל תוך שימוש בחסינות - כל אלה מחייבים לקבוע, כי הפגם הערכי כה גבוה, שאכן ראוי כי יוכתם בקלון". ברסלר-גונן קבע, כי גטאס יחל לרצות את מעצרו ב-2.7.17.
