עורך העיתון החרדי הפלס, נתי גרוסמן, נשלח (יום ג', 18.4.17( ליומיים מעצר בחשד לסחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע והטרדה באמצעות מתקן בזק. גרוסמן הוא בכיר הנעצרים בפרשה בה טוענת המשטרה, כי אנשי העיתון ביצעו סחיטות והטרדות כלפי מפרסמים וכלפי מי שדבריהם ודעותיהם לא נראו להם.
הפלס מזוהה עם הפלג הירושלמי הקיצוני של העדה החרדית, בראשותו של הרב שמואל אויערבך. בינו לבין העיתון יתד נאמן, המזוהה עם הקו הבני-ברקי המתון יחסית בראשותו של הרב אהרון
לייב שטיינמן, מתנהל מאבק קשה מזה מספר שנים, שכבר הוביל למספר אירועי אלימות הדדיים ולכתב אישום תלוי ועומד נגד כמה מאנשי הפלס. המאבק הוא הן אידיאולוגי והן כלכלי, ועוצמתו גבוהה גם בשל החשיבות הרבה של התקשורת הכתובה במגזר החרדי שצורך תקשורת אלקטרונית מועטה.
נציג המשטרה, רס"ר דוד קוריאט, אמר בבית משפט השלום בראשון לציון, כי עד כה נפתחו 22 תיקי חקירה בעקבות תלונות על סחיטות והטרדות. העבירות בוצעו בין היתר כלפי חברות מהגדולות בישראל: אסם, קוקה-קולה,
בנק הפועלים, תנובה, שטראוס, עלית וטרה. "מדובר בהטרדות קשות, איומים בוטים כלפי בעלי תפקידים בחברות על-רקע כך שהם לא מפרסמים בעיתון הפלס", טען.
לדברי קוריאט, הסחיטה הופעלה גם כלפי משרדי פרסום. עיקרה היה שיחות בלתי פוסקות - לעיתים 100 ואף 300 ביום - שהטרידו ושיבשו את מהלך החיים של הנסחטים. עוד אמר, כי ההטרדות הופנו גם כלפי עיתונאים חרדים אחרים, שכל חטאם היה שהביעו דעות שונות מאלו של הפלס. לבסוף טען קוריאט, כי לאחרונה החלו החשודים לתכנן להטריד גם את שר הביטחון,
אביגדור ליברמן, את סגנו, הרב אלי בן-דהן, ובכירים במשרד הביטחון על-רקע המאבק בנושא גיוס החרדים.
עו"ד ישראל קליין, שייצג את רוב החשודים, טען שמדובר בהתנכלות שמטרתה לחסל את העיתון, ולדבריו ליברמן אף אמר לפני שבועיים שיש לסגור את הפלס. לדברי קליין, זוהי המשמעות של מעצר עורך העיתון, מנכ"לו ושורה של עיתונאים, והחרמת 17 מחשבים ממשרדיו. עוד טען, כי המשטרה מנסה להשיג במעצרים אלו את מה שלא הצליחה להשיג בסיבוב הקודם של המעצרים, לפני שנתיים, ואשר הובילו כאמור להגשת כתב אישום - כולל נגד מקצת מן העצורים בגל הנוכחי. קוריאט הכחיש את הדברים והשופט עמית מיכלס קבע שיש די ראיות כלפי החשודים, אם כי הציע למשטרה להחזיר את המחשבים לאחר שיועתקו הכוננים הקשיחים שלהם.
המשטרה טענה שאת ביצוע העבירות מוביל אברהם טריגר, ומיכלס נענה לבקשתה והאריך את מעצרו בשמונה ימים. הוא העיר, כי אינו מקבל את הטענה לפיה השיחות היו מחאה לגיטימית על כך שהמפרסמים בחרו לפרסם בעיתון אחר ולא בעיתון הפלס. לגבי גרוסמן נטען, כי הוא ביצע בעצמו חלק משיחות הסחיטה; מיכלס קיבל חלקית את בקשת המשטרה והאריך ביומיים את מעצרו. גם מעצרו של שמואל אלישוב, שלדברי המשטרה היה ממארגני הסחיטות וההטרדות, הוארך ביומיים.
מיכלס האריך בחמישה ימים את מעצרו של נתנאל שטממפר, שלדברי המשטרה סחט בעצמו וגם קרא לאחרים לבצע הטרדות. כמו-כן הוארכו ביומיים מעצריהם של אליהו פודרבינוק ושבתאי פיין, החשודים בביצוע חלק ממעשי הסחיטה; מעצרו של אלי סמדג'ה, שלדברי המשטרה השיג מספרי טלפון וביצע בעצמו הטרדות, הוארך גם הוא ביומיים. מיכלס שלח למעצר בית את אביגיל שקולניק, שלפי החשד התקשרה לאחד הנסחטים ואיימה עליו שאם לא יפרסם בעיתון - יקבל שיחות רבות נוספות. גם ישראל טרופר, שלטענת המשטרה שידל אחרים לבצע הטרדות, נשלח למעצר בית.
