המדינה רשאית לקבוע תנאי סף לפיו המתמודדים לתפקיד מנכ"ל בית חולים ממשלתי יהיו רק רופאים - קובע בג"ץ (18.4.17) ברוב דעותיהם של השופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית, מול דעתו של השופט מני מזוז.

הסוגיה הונחה לפתחו של בג"ץ בידי איריס לוונשטיין-לוי, מנכ"ל קרן המחקרים של בית החולים וולפסון, שביקשה להתמודד על תפקיד מנכ"ל בית החולים אך נבלמה משום שהיא אינה רופאה. פסק הדין מתמקד בעיקר בשאלת משמעותו של סעיף 26 לפקודת בריאות העם: "בבית חולים המתנהל בידי מי שאיננו רופא בעל רישיון ימונה מנהל רפואי שהוא רופא בעל רישיון, אשר ייעץ למנהל בנושאים הרפואיים של בית החולים". לוונשטיין-לוי טענה, כי סעיף זה אוסר על המדינה לקבוע מראש שמנהל בית החולים יהיה רופא.

המדינה טענה, ופוגלמן ועמית קיבלו את עמדתה, כי מדובר במודל אפשרי אך לא בכזה המחייב אותה לבחור בניהול דו-ראשי - מנכ"ל שאינו רופא ולצידו מנהל רפואי. לדברי פוגלמן, סעיף זה אינו גובר על ההוראות הכלליות החלות על מינויים בשירות המדינה, והמאפשרות למדינה לקבוע את תנאי הסף הנראים לה. סעיף 26 הוא סעיף אסדרתי, הקובע כיצד יתנהל בית החולים, ולא סעיף המורה למדינה כיצד לבחור את מנהלו. החלטתה של המדינה להציב תנאי סף הדורש שהמנכ"ל יהיה רופא, מצויה במתחם הסבירות הנתון בידיה כמעסיק, ממשיך פוגלמן.

עמית מוסיף: "ענייננו בשני חוקים, שכל אחד מהם עוסק בתחום אחר, ויש ליתן לפקודה את אשר לפקודה ולחוק [המינויים] את אשר לחוק. העובדה שחוק בתחום מסוים מאפשר לפלוני לעסוק באותו תחום, אין משמעה כי המדינה אינה רשאית לקבוע תנאי סף גבוהים יותר, ולדידי, הדברים הם בבחינת פשיטא". עמית דוחה את ההשוואה שעושה מזוז עם מדינות אחרות, בהן יש בתי חולים המנוהלים בידי מי שאינם רופאים, ואומר שלכל מדינה מאפיינים משלה.

מזוז מצביע על כך שסעיף 26 ביטל חובה מפורשת ולפיה רק רופא יהיה מנכ"ל בית חולים, ומכאן שאין המדינה יכולה להציב תנאי סף שלמעשה מחייה את החוק שבוטל. לדעת מזוז, המדינה נקטה ב"דרך עקלקלה ופסולה" ואין להשלים עם התנהלותה. הוא גם מזכיר את ההמלצות הרבות, כולל של בכירי הרפואה בישראל, העומדות לימינה של לוונשטיין-לוי, ואומר שאם נמנע ממנה אפילו להתמודד - הופכת המדינה את החוק לאותה מתה.

את לוונשטיין-לוי ייצגה עו"ד ורד גרטל, את המדינה ייצגו עוה"ד נחי בן-אור ושי כהן, ואת ההסתדרות הרפואית - עוה"ד ארנה לין, תמר וינטר-קמר ואריאל דניאלי.