אם יש משהו שביבי וברק למדו בתקופת השירות המשותף שלהם ביחידה, זה את חשיבות התיאום וההתקדמות השקטה, וככה הם גם ינהלו את עניין המאחזים.
האחד יהיה השוטר הרע - שמפנה מאחזים כדי לעמוד בהבטחות עלומות לאמריקנים, פותח צירים, מסיר מחסומים לטובת הערבים וחונק באופן כללי את כל תנופת הבנייה באיו"ש.
והשני - ישמור תוך כדי זה על שתיקה כאילו הוא לא קשור לעניין.
שניהם ירוויחו מהעניין, כל אחד במחנה שלו. ביבי כראש קואליציה שקיבלה מנדט על מצע ברור של מחויבות להרחבת ההתיישבות ולהימנעות מפינויים לא יצטייר כמי שבעט באמון הבוחרים שלו, וכן יסיט מעליו לחץ מבית של חברי כנסת מהליכוד, שמתנגדים לפינוי מאחזים. ואילו ברק, שר ביטחון שבמקום להגן על המדינה ותושביה מתעסק רוב היום בפינוי יישובים כבר מימיו הראשונים בממשלה, יצטייר במחנה שלו לא כמי שערק ונכנס לקואליציה עם ממשלת ימין, אלא כמי שביצע מהלך פוליטי שאיפשר לו להגשים את האידיאולוגיה השמאלנית-קיצונית של שלום עכשיו.
כמובן שהכל מתואם בין שניהם וכל אחד יודע בסידור הזה מתי התור שלו לשתוק ומתי לדבר. שניהם כמובן ינסו להסתתר מאחורי האימרה שיפונו רק מאחזים מבודדים משאר המדינה, שנבנו על שטח שהיה מיושב בעבר על-ידי ערבים ומאוכלסים על-ידי אנשים קיצוניים. מצד שני, לפי הקריטריונים האלה, אולי יש סוף, סוף סיכוי שתפונה רמת אביב.
