כמו בכל שנה הרי שגם השנה אנחנו נחזה בקיום הטקסים הסטנדרטיים ל"יום השואה" עם תוספת מילת "הגבורה". זה לא סוד שאין כיום קונצנזוס על הצגת השואה בישראל, על טקסיה ועל תכנייה. "יום השואה" מוצג מנקודה "ממלכתית", כביכול, שבודאי איננה כוללת את ההיסטוריה והספרות האמיתית והרחבה על השואה, שלמשל היהדות החרדית (ואפילו חלק מיהדות המזרח) חוותה וכתבה. "יום השואה" עצמו - כתאריך, רחוק מלהיות קונצנזואלי. כ"ז ניסן (שבו חל "יום השואה" הרשמי) הוא עדיין יום שבו על-פי ההלכה אסור לערוך טקסי אבל. זוהי תקופה שביקורים בבתי עלמין אסורים ומנגד עדיין אפשר אפילו לקיים נישואים לשעת הדחק. אבל את מר בן-גוריון - האנטי דתי, ואת חבריו, זה לא עניין כאשר הם קבעו את התאריך הזה על סמך "מרד גטו וורשא", כביכול, ולמעשה בתאריך שבו בכלל המרד בוורשא לא החל.