ביד ושם נפתח רשמית (יום א', 23.4.17) יום הזיכרון לשואה ולגבורה בטקס ממלכתי. העצרת במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, נכבדים, ניצולי השואה, ילדיהם של ניצולי השואה ומשפחותיהם, והציבור הרחב. השנה נערכת העצרת בסימן "לחלץ תווי פניהם - סיפורו של היחיד בשואה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, התייחס בעצרת לזוועות בסוריה ואמר כי העולם עדיין נשאר אדיש: "ואשר לאדישות העולם, האם בתחום הזה נשתנה משהו? גם כאן חייבים להודות שהתשובה בעיקרה שלילית. ישנם מקרים רבים בהם העולם עומד מנגד ואינו מונע השמדת עם: בקמבודיה, בראונדה, בסודן ואכן גם בסוריה".

הנשיא ראובן ריבלין סקר בנאומו שתי גישות באופן שבו החברה הישראלית זוכרת את השואה ולומדת את לקחיה. האחת היא זאת העוסקת רק בהיבטים ובלקחים האוניברסליים של השואה. והשנייה, היא זאת שבה השואה משמשת כמשקפיים שדרכם אנחנו רואים את העולם.

לדבריו, הגישה הראשונה - האוניברסלית, מכחישה את הייחודיות של השואה כאירוע היסטורי שאינו דומה לשום אירוע ושאירע לנו בני העם היהודי. ״לפי גישה זו, השואה היא מקרה פרטי של רצח עם, של גזענות, כאשר מקרים כאלה קרו ואולי יקרו בהיסטוריה האנושית. היא מתכחשת לאנטישמיות כמחלה ממארת, בת אלפי שנים. היא מתכחשת לזכותו ולחובתו של העם היהודי להיסטוריה משלו ולמדינה משלו״.

הנשיא הדגיש: ״לעולם, לעולם, השואה הייתה ותהיה תוכנית השמדה שתוכננה ובוצעה נגד העם היהודי. תאי הגזים לא נבנו כפשע נגד האנושות, הם נבנו במטרה להשמיד את העם היהודי ואותו דווקא. לא הייתה עוד תופעה היסטורית כזאת: השמדה שמנותקת מסכסוך, מנותקת משאלות טריטוריאליות או ממאבק על שליטה. מהלך אימים שכנס יהודים מרחבי העולם, מיבשות שונות, יהודים שלא ידעו איש את שפת רעהו, מאמינים וכופרים, מתבוללים ואורתודוכסים, במטרה אחת: להשמיד אותם ואת זרעם מעל פני האדמה. השואה לא התרחשה בעולם קדמון וגם לא מזמן כל כך. היא התרחשה בלב אירופה של הנאורות, בלב גרמניה של קאנט - אבי האתיקה המודרנית, בלב צרפת של הצהרת זכויות האדם והאזרח. שם, כן שם, תוכננה הגדולה שבזוועות שכוונה כלפינו, בני העם היהודי״.

הוא הבהיר את הסכנה הטמונה בגישה האוניברסלית כלפי לימוד השואה ואמר: ״גישה אוניברסלית לבדה, אינה רק טעות היסטורית, אלא גם סכנה חינוכית בגלל המסר שהיא מעבירה לדורות הבאים. לימוד השואה כרוך בעיסוק בשאלות יסוד הנוגעות לעומק הזהות היהודית. איננו יכולים להסתפק במקום הפשטני של התנגדות לג'נוסייד באשר הוא. מובן מאליו שלשואה יש לקחים אוניברסליים, אבל ההתכחשות לייחודיות של שואת העם היהודי, היא טעות היסטורית, לאומית וחינוכית״.

הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט, העומד בראש משלחת ישראל למצעד החיים בפולין, ביקר במחנה ההשמדה אושוויץ. בסיום הביקור כתב איזנקוט בספר האורחים: "ביקור ראשון על אדמת פולין כרמטכ"ל צה"ל. לראות את הרוע מקרוב והקושי הגדול לתפוס זאת. מכונת הרג ורצח שיטתי. המילים 'משוֹאה לתקומה' מקבלות משנה חשיבות, להבין כיצד קמו ניצולים, עלו לארץ והקימו בית. ההבנה שרק מדינת ישראל, המתקדמת עם צבא חזק ועוצמתו, ימנעו מקרים דומים בעתיד".

במסגרת הביקור במחנה בירקנאו, התקיים מעמד הצדעה לעד המשלחת מיכאל גולדמן. הוא שיתף את המשלחת בסיפור השרדותו ובסיום העדות העניק לו הרמטכ"ל כנפי טיסה. אמו של הדר גולדין, לאה, קראה במהלך הביקור את המכתב שכתב בנה כשהשתתף במשלחת לפולין.