מההר יצא עכבר: ההסכם בין ממשלות ישראל וסין שנחתם בביג'יין לפני חודש, קובע שב"שלב הניסוי" יגיעו לישראל לכל היותר 6,000 פועלי בניין מסין, ולא 20,000 כפי שדובר כל העת. זהו מספר מירבי, ואין ביטחון שיגיעו אליו. הספרה "20,000" כלל אינה מופיעה בגוף ההסכם.

6,000 העובדים יגיעו בהדרגה. הראשונים יגיעו שישה חודשים לאחר שיושלמו הליכי הרישום, המיון והבדיקות הרפואיות. שתחילו בעוד כמה שבועות לכל המוקדם. במילים אחרות, ראשוני הפועלים יגיעו בראשית 2018, אולי, האחרונים מבין 6,000 העובדים יגיעו בתחילת 2019, אולי.

גם כשיגיעו, הם לא יושיעו את הענף, רובם יחליפו 3,700 פועלי בניין סינים, הנמצאים כבר שנים בישראל, ועליהם לחזור הביתה.
הפועלים הסינים יעבדו בעיקר בשלושה מקצועות: שלד (טפסנות), ברזלנות, קרמיקה. עליהם להיות בני 45 לכל היותר, בריאים גופנית ונפשית, כשירים לעבודה קשה באקלים הישראלי, ללא עבר פלילי וללא עבר אשראי שלילי (לא ברור לשם מה הוכנס תנאי זה). העובדים ימוינו פעמיים על-ידי רשות ההגירה ונציגי התאחדות בוני הארץ. הרשות תבחר אקראית 75% מהמועמדים.

בישראל, יהיו הפועלים כפופים לרשות ולחברות כוח אדם פרטיות, שימיינו אותם ויקצו אותם לקבלני הבניין. לפועל יהיה מותר לעבוד במקום עבודה אחד בלבד. הוא יוכל לעבור לקבלן אחר, אחת לשלושה חודשים, והמעסיק לא יוכל לעכב בעדו.

ההסכם מנטרל למעשה כמעט לגמרי את המעורבות של התאחדות בוני הארץ. חבריה יקבלו בסך-הכל פועלים לפי הקצאות של חברות כוח האדם, ולכל היותר יוכלו להתלונן שעובדים מסוימים אינם אנשי מקצוע, ויש להחליפם.