אלי ונירה יקיר, בעלי דירה ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, ונציגות הדיירים בבית נושאים יחדיו באחריות לכך ששוכרי הדירה של יקיר חויבו בתשלומי מים עודפים ב-27,000 שקל. כך קבע רשם בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, ניר נחשון. לעומת זאת נקבע, כי חברת המים העירונית גיחון אינה נושאת באחריות לכך.

מיכאל לבדב, גאורגי בקלו ומיכאל צ'קין שכרו את הדירה בשנת 2013 וקיבלו מדי חודש חשבונות מים באלפי שקלים. נחשון הגיע למסקנה, כי אין ספק שמדובר היה בתקלה שהחובה לתקן אותה הייתה מוטלת על יקיר, אשר התנערו ממנה. מדובר היה בנזילה בצינור המים הראשי של הבניין, תקלה שהייתה ידועה לנציגות הדיירים - וזו התעלמה ממנה. הצינור של דירת יקיר חובר במישרין לצינור הראשי, וכך נוצר המצב בו השוכרים ספגו את חשבונות המים בגין הנזילה. נחשון קבע, כי יקיר ישאו במלוא התשלום העודף, ונציגות הדיירים תחזיר להם 70% ממנו. יקיר גם חויבו בתשלום הוצאות בסך 1,500 שקל.

"הרכבת כתר על-ידי רופא שיניים אין דינה כסחורה שקונים מהמשביר לצרכן שניתן להחזירה תוך מספר ימים ולקבל זיכוי במקומה", אומר רשם בית המשפט לתביעות קטנות בטבריה, נדים מורני. לדבריו, אם היו המטופלים יכולים לנהוג בצורה כזאת - יש להניח שרוב מרפאות השיניים היו נסגרות.

מורני דחה את רוב תביעתו של דרור עטר נגד ד"ר פאדי חורי, שהרכיב כתר על אחת משיניו. עטר התלונן בו ביום על תוצאות הלוואי של הטיפול, למחרת הוציא בעצמו את הכתר ודרש את כספו, ומשלא נענה - הגיש תביעה כעבור ארבעה ימים. מורני אומר, כי עטר לא אפשר לחורי לעשות את המירב כדי לפתור את הבעיות, ומדבריו-שלו מתברר שהוא מתקשה לקבל כל עבודה מקצועית הנעשית עבורו. עוד ציין מורני, כי עטר לא הצטייד בחוות דעת רפואית שתוכיח את טענותיו. עם זאת, הוא הורה לחורי להחזיר לעטר 1,000 שקל על עבודות שלא ביצע עבורו בסופו של דבר.

רשם בית המשפט לתביעות קטנות בקריות, מוהנד חליאלה, דחה תביעה בסך 10,700 שקל שהגיש דניאל עמר נגד סיון מזרחי. השניים ניהלו לטענתם קשר וירטואלי במשך מספר שנים, ובמסגרתו נתן עמר למזרחי סכום זה. עמר טען שמדובר בהלוואה, מזרחי טענה שמדובר במתנה, וחליאלה אומר: "לא האמנתי לא לתובע ולא לנתבעת ולעדה מטעמה". מצד אחד לא הוכח שמדובר במתנה, שכן לא הוצגה מערכת יחסים שתצדיק מתנה שכזאת. מצד שני, לא הוכח שמדובר בהלוואה וגם ההיגיון אומר שלא זה היה אופי ההענקה. "מדובר במערכת יחסים שרב בה הנסתר על הנגלה", הוא קובע. "מדובר בכסף שניתן במסגרת שניתן במסגרת מערכת יחסים מסוימת שהצדדים בחרו שלא לחשוף אותה במלואה בבית המשפט"

שלום שורקי וחברת אלום גיא תעשיות אלומיניום יפצו ב-5,400 שקל את שרל ואילה שמעוני, על ליקויים שנותרו בעבודות אלומיניום שביצעו בביתם למרות שתיקנו את רוב הליקויים האחרים. שופט בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע, יעקב דנינו, מותח ביקורת על התנהלותם של הנתבעים, שגרמו להתארכות הדיונים במשך למעלה משנה ולבסוף לא התייצבו לדיון האחרון. הוא גם חייב אותם בתשלום הוצאות בסך 1,200 שקל.

השוטר אחמד מוסא פעל כדין כאשר עיכב את ג'ניה אלטשילר במחסום חיזמה באוקטובר 2012 - קובע רשם בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, ניר נחשון. אלטשילר נסע במהירות רבה שלא תאמה את תנאי הדרך וסירב לעצור לבידוק, ולכן נאלץ מוסא לעכב אותו. העיכוב נמשך פחות מחצי שעה, בעוד שהחוק מאפשר עיכוב של שלוש שעות. אלטשילר תרם בהתנהגותו בצורה ניכרת להתמשכות התהליך ולא הוכיח שנגרם לו נזק כלשהו המצדיק פיצוי, מסיים נחשון.

שופט בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, זיו אריאלי, דחה תביעה שהגישו עומר וחנה פלום נגד עו"ד אברהם שי, אותו שכרו כדי שיבקש בשמם צו למניעת הטרדה מאיימת נגד שכניהם. פלום ביקשו לחייב את שי להחזיר להם 12,000 שקל ששילמו לו, מאחר שהפסיקו את הייצוג על ידו שלוש שנים לאחר ששכרו אותו. אולם אריאלי אומר שהם התעלמו לחלוטין מהסכם שכר הטרחה, הקובע שסכום זה לא יוחזר להם גם אם יופסק הייצוג.

עוד טענו פלום, כי שי התרשל בייצוגם ולכן מגיע להם פיצוי. על כך אומר אריאלי, כי לא הוכיחו את הטענה ומזכיר שלא כל טעות של עורך דין מהווה רשלנות המזכה בפיצוי. הוא העדיף את גרסתו של שי, לפיה פלום לא סיפקו לו את המידע שביקש מהם לצורך הגשת הבקשה לבית המשפט, ומציין שבמשך שלוש שנים לא העלו טענות נגד טיב הטיפול בעניינם. לבסוף קובע אריאלי, כי פלופ ידעו שבתו של שי, עו"ד יפעת שי-יוספזון, עובדת עימו ומטפלת בעניינם ולכן אינם יכולים לצאת כעת נגד עובדה זו. פלום חויבו בתשלום הוצאות בסך 2,000 שקל.