כתב אישום הוגש (יום ב', 24.4.17) נגד תושב אשקלון בן 18.5, המואשם בביצוע שורה ארוכה של פעולות איום והפחדה כלפי למעלה מ-2,000 מוסדות ברחבי העולם בשנים 2017-2015: נמלי תעופה, חברות תעופה, בתי ספר, מוסדות יהודיים, תחנות משטרה ועוד וכן כלפי מספר אישים.
סניגוריתו של הנאשם, עו"ד שירה ניר, טוענת שהוא מעורער בנפשו. על-פי בקשת הפרקליטות לעצור את הנאשם עד תום ההליכים, הוא הודה בעבירות המיוחסות לו. בידי המדינה גם ראיות למכביר שנתפסו במחשבו: "הקלטות של שיחות ההפחדה והאיום; קבצי טקסט עם הנחיות בעניין האופן בו יש לבצע את מעשי ההפחדה, האיום והסחיטה; קבצי טקסט בהם מפורט השירות שהמשיב הציע ב'רשת האפלה'; קבצי טקסט בהם נמצאו פרטי עסקות סחר בסמים בהן תיווך המשיב; ערכות ממוחשבות ומדריכים כתובים רבים המסבירים כיצד לבצע עבירות במגוון תחומים; חומרי תועבה בהם דמויות קטינים, וקובץ טקסט, בו הצעה לשתף ולשלוח את החומרים".
בגין מעשים אלה מיוחסות לנאשם אלפי עבירות של סחיטה באיומים, פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה, עבירות מחשב ו
הלבנת הון שביצע במשך כשנתיים, ובאישומים נוספים מיוחסות לו עבירות של נשיאת נשק, תקיפת שוטר, תיווך לסחר בסמים, מתן אמצעים לביצוע פשע, פרסום והחזקת חומרי תועבה פדופיליים ועוד. עתב האישום מעלה, כי הנאשם אף עקב אחרי תוצאות מעשיו ותיעד אותן, כך שהמדינה משתמשת במידע שלו-עצמו כדי להוכיח את הנזקים שגרם.
שמו של הנאשם נאסר לפרסום משום שבעת ביצוע חלק מן העבירות היה קטין. על-פי כתב האישום, האיש ביצע שורה של פעולות איום והפחדה (המכונות לעיתים Swatting), בכך שנהג להתקשר ולפנות בכתב, באמצעים ממוחשבים מתוחכמים, לגורמים שונים ברחבי העולם. הוא איים עליהם, כי מעשי טרור ורצח עתידים להתבצע במקום הומה אדם - באמצעות פצצות, ירי ועוד - ויגרמו לקורבנות רבים.
הנאשם ביצע מעשים אלה באמצעות האינטרנט והשתמש באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים לצורך הסוואת מקור ההתקשרות ולהסוואת קולו. כך, בין היתר, הוא "גלש" באמצעות נתבי אינטרנט של אנשים אחרים בסביבת מגוריו, שאליהם התחבר באמצעות אנטנה ייעודית רבת עוצמה. בנוסף, הוא השתלט באמצעים מקוונים על מחשבים זרים, ופעל מתוכם לביצוע העבירות, כך שהעקבות לפעולתו יובילו אל המחשב הנשלט ולא אליו.
עוד נכתב בכתב האישום, כי מטרתו הייתה לגרום לפאניקה ציבורית ניכרת, להזנקת כוחות חרום רבים למקום המאוים, לגרום לפינוי בהול של המקום, לעריכת חיפושים וסריקות, וליצור הד תקשורתי לכל המהלך, אשר יעצים את הפגיעה הגלומה במעשיו. ואכן, כתוצאה מפעולותיו הוסבו נזקים כבדים: במספר מקרים בוטלו טיסות ומטוסים הונחתו בנחיתת חרום, ואילו במקרים אחרים פונו בתי ספר ומוסדות יהודיים והוקפצו כוחות ביטחון רבים.
בנוסף, הנאשם הציע ב"רשת האפלה" (דארקנט) את שירותיו בביצוע שיחות הפחדה, סחיטה ואיום ובשליחת הודעות מעין אלה בדואר אלקטרוני, וזאת בתמורה לתשלום, כאשר המזמינים התבקשו לשלם במטבע הווירטואלי ביטקוין, אשר מונע אפשרות לעקוב אחר "נתיב הכסף". הוא פרסם מחירון לשירותיו אלה בהתאם ליעד השיחות המבוקש (חברות תעופה, בתי ספר, תחנות משטרה ועוד). בין היתר, הוא גבה 500 דולר תמורת איום טלפוני על פצצה במטוס ו-80 דולר תמורת איום בטבח בבית ספר. כתב האישום מייחס לנאשם רווח של 873,000 שקל. בשלב מסוים, הוא אף שכר שני קבלני משנה שיבצעו עבורו חלק משיחות האיום.
142 שיחות איום בתעופה
האישום הראשון מפרט 142 מקרים בהם הנאשם התקשר לשדות תעופה, חברות תעופה ותחנות משטרה, לעיתים למספר יעדים ביום אחד, ואמר, כי במטוסי נוסעים בטיסות מסוימות, שבהן נקב, הוטמנו מטעני חבלה העתידים להתפוצץ בתוך זמן קצר, או שיבוצע בהם פיגוע ירי. רוב הטיסות היו טרנס-אטלנטיות - מאירופה לארה"ב או בכיוון ההפוך.
בין היתר מתאר כתב האישום איום בדבר מטוס אל-על שעשה את דרכו לישראל. כתוצאה מכך, הוקפצו מטוסי קרב צרפתים ושווייצרים כדי ללוות את המטוס, כך שאם תהיינה אינדיקציות לריסוק המטוס מעל אדמת שווייץ, המטוס ייורט מבעוד מועד. במקרה אחר איים הנאשם בירי צפוי על נוסעי אל-על בניו-יורק. בנוגע לטיסה אחרת של אל-על דרש הנאשם לשחרר אסיר מבית הכלא בקולורדו. כתב האישום מתאר מקרים נוספים, בהם איים הנאשם לפגוע בטיסות של חברות ישראליות או שיעדן ישראל.
במקרה אחר איים הנאשם על שדה תעופה בקנדה, וכתוצאה מאיומיו הוסט מטוס לשדה תעופה אחר, הנוסעים הוצאו ממנו במהרה בהליך של פינוי חרום באמצעות מגלשות ושישה מהם נפצעו. אירוע נוסף נגע לאיום על טיסת וירג'ין אוסטרליה, שהובילה להשלכת שמונה טונות של דלק מעל האוקיינוס טרם הנחיתה. במקרה אחר, הוא איים על המטוס ששימש את קבוצת בוסטון סלטיקס, בעת שהייתה בדרכה למשחק, דבר שהוביל לעריכת סריקות במטוס. במקרה נוסף טען הנאשם שהוא פעיל דאעש ודרש 50,000 דולר תמורת נטרול פצצה שהוטענה כביכול במטוס של בריטיש איירווייס שהיה בדרכו מלונדון לניוארק.
הקונסוליה ובית החולים פונו
באישום השני נאמר, שבמשך אותן שנתיים הנאשם התקשר לכ-2,000 גופים שונים, ובהם בתי ספר, קניונים, תחנות משטרה, בתי חולים, מוסדות יהודיים, מוסדות ציבוריים שונים ועוד, תוך שימוש בשיטות מתוחכמות להסוואת זהותו, ואיים עליהם כי מעשי טרור ורצח עתידים להתבצע באותם מקומות. גם כאן, מדובר לעיתים בשורה של התקשרויות באותו יום.
כך למשל, הוא איים על הקונוסוליה הישראלית במיאמי, וכתוצאה מאיומיו הוזעקו כוחות משטרה אשר פינו את אנשי הקונסוליה. במקרה אחר איים הנאשם על בית חולים בניו ג'רזי, וכתוצאה מאיומיו הגיעו כוחות משטרה רבים למקום ומטופלים פונו מבית החולים. במקרה אחר הודיע הנאשם, כי הכניס גז רעיל לבית ספר וכי 100 ילדים צפויים לאבד את חייהם. האיום הנפוץ ביותר שלו היה בירי לעבר תלמידים, בעיקר בבתי ספר יסודיים ברחבי ארה"ב. איום אחר כוון לעבר בית החולים שבאוניברסיטת פרינסטון.
לפי האישום השלישי, הנאשם התקשר בכ-48 מקרים לתחנות משטרה, איים על השוטרים וטען שהוא מחזיק בילדים קטנים או בבני משפחה כבני ערובה, וכי בכוונתו להוציאם להורג בתוך זמן קצר וכן לירות בשוטרים שיגיעו לכתובת. כך למשל, הנאשם התקשר ואיים על משטרת ניו ג'רזי שהוא חמוש ומחזיק שלושה ילדים כבני ערובה ובכוונתו לירות בראשם ובשוטרים שיגיעו למקום.
ניסיון לסחיטת סנאטור ממדינת דלוור
באישום נוסף מתואר כיצד הנאשם איים ואף ניסה לסחוט כספים באיומים מארנסטו לופז, סנאטור של מדינת דלוור וזאת על-רקע הודעת גינוי פומבית שפרסם לופז נגד מעשים קודמים שביצע הנאשם. בנוסף, הוא התקשר והטריד מספר פעמים את ג'ורג' ליטל, בכיר לשעבר במשרד ההגנה של ארה"ב, בין היתר כשאמר לו שיחטוף את ילדיו ויהרוג אותם.
באישום החמישי הנאשם מואשם בעבירות של נשיאת נשק, תקיפת שוטר ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, כאשר במהלך מעצרו בביתו באשקלון, תוך כדי עריכת חיפוש בבית ותפיסת מחשביו, הנאשם השתלט על אקדח של אחת השוטרות שהיו במקום. השוטרים השתלטו עליו וחילצו את האקדח המשטרתי מידיו.
האישום השישי מייחס לו עבירה של מתן אמצעים לביצוע פשע ב"רשת האפלה", ומתאר כיצד הנאשם הציע למכירה מדריכים וערכות ממוחשבות ואמצעים לזיוף תעודות זהות ומסמכים רשמיים, לייצור רעלים, לייצור סמים, להפצת וירוסים במחשב, לפריצה לחשבונות פייסבוק ו-וואטסאפ, ואף לייצור חומרי נפץ ומטעני חבלה. אישום שביעי מייחס לו תיווך לסחר בסמים ב"רשת האפלה", בכך שתיווך בין מוכר סמים מקנדה לבין רוכשי סמים ב"רשת האפלה", ונטל עמלה מסכום המכירה של הסמים. באישום האחרון הוא מואשם בעבירות של פרסום והחזקת חומרי תועבה פדופיליים, שנמצאו במחשבו.
חקירת הפרשה ביחידת הסייבר בלהב 433 התפרשה מאוסטרליה ועד ארה"ב, ונערכה בשיתוף פעולה בין משטרת ישראל ופרקליטות המדינה לבין רשויות החקירה והתביעה הזרות (FBI, משרד המשפטים האמריקני, רשויות חקירה באוסטרליה ובמדינות נוספות).