ישראל לא שלחה נציג לטקס במחנה ברגן-בלזן <br>

יחסה של גרמניה הנאצית ליהודים ככוח עבודה, היה לכאורה אבסורד הגובל בטירוף: לוותר על מאות אלפי ידיים עובדות בעיצומה של מלחמת עולם? ואכן, יהודים רבים - וגם מנהיגיהם - סברו שכל עוד יעבדו ויועילו, לכל הפחות חייהם מובטחים להם. מה שהם לא יכלו לדעת היה, שהשמדת היהודים היא יעד בפני עצמו, שאינו נופל בחשיבותו מהניצחון במלחמה.

השואה היא דבר נורא, הדבר הכי נורא שאירע לנו בהיסטוריה שלנו. עברנו היסטוריה קשה, סבלנו הרבה שמדות, פוגרומים וצרות. אך השואה הוא דבר שלא ייאמן, האסון הכי איום שאירע לנו.

בשעה זו נערך בכנסת טקס "לכל איש יש שם" זו השנה ה-28 שבמהלכו יוקראו שמות של יהודים שנספו בשואה על-ידי ראשי המדינה ותודלק מנורת 6 הנרות לזכרם של ששת המיליונים שנספו בשואה.

במערכת הארץ כנראה חששו מאוד שמישהו עוד עלול לחשוב בטעות, שמדובר בעיתון שמתפרסם במדינת היהודים. מה יקרה אם יתברר, שכלי התקשורת הכי אנטי-ישראלי במזרח התיכון, שלעיתים קרובות אף נוקט קו אנטישמי, נמצא בבעלות יהודית וישראלית? הרי קוראיו עלולים להישמע לקריאות שלו-עצמו ולהחרים אותו, כראוי לכל דבר שמיוצר בישראל.

בשבוע שעבר גרם דובר הבית הלבן שון ספייסר לסערה ציבורית כאשר במהלך התייחסות לשימוש של אסד בנשק כימי נגד אזרחים, אמר כי "אפילו מישהו בזוי כמו היטלר לא הדרדר עד כדי שימוש בנשק כימי במלחמת העולם השנייה". לאחר שנשאל על כך מפי אחד הכתבים בתדרוך, הוסיף ספייסר חטא על פשע כאשר דיבר על כך שהיטלר אכן השתמש בגז ב'מרכזי שואה' אליהם הובאו היהודים. ספייסר זכה לקיתונות של רותחין בעקבות דבריו מצד היסטוריונים, אישי ציבור ומתנגדים פוליטיים. הוא הואשם בהאשמות שונות מהכחשת שואה ועד לדה-יודאיזציה של השואה. התנצלויותיו של ספייסר לא הועילו.