המפיק אבי ארמוזה הפר במודע את זכויותיו של סער ברודסקי בפורמט השעשועון הטלוויזיוני "Upgrade" והציג את עצמו כמפתח הפורמט - קובעת (23.4.17) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דפנה אבניאלי. ארמוזה ייצא שורה של פורמטים ישראלים, ובהם "מחוברים", "בני ערובה" ו"לעוף על המיליון" והוא הבולט בארץ בתחום זה.

בשעשועון בו מדובר, נערך למשתתפים בביתם חידון טריוויה בו ביכולתם לזכות בשדרוג של מוצרים ביתיים. על-פי האתר של ארמוזה, התוכנית משודרת בקנדה, רוסיה, נורבגיה, צ'כיה, שווייץ, קוריאה הדרומית, סין, הודו ומדינות נוספות. ברודסקי טען, כי הוא פיתח את הפורמט בשנת 2008 יחד עם השחקן רודריגו גונזלס והמפיק גילי גולן, אך ארמוזה העלים את שמו ולא שילם לו תמורת זכויות היוצרים. הוא תבע קבלת קרדיט ופיצוי של 1.5 מיליון שקל.

ארמוזה הכחיש את חלקו של ברודסקי, אך לא אמר מי לטענתו פיתח את הפורמט. לדבריו, הזכויות היו שייכות לחברת תנין הפקות - של ברודסקי, גונזלס וגולן - ונרכשו על ידו. עוד טען, כי האחריות למתן הקרדיט אינה מוטלת עליו אלא על הגופים המשדרים ברחבי העולם.

אבניאלי קובעת תחילה, לראשונה בישראל, כי פורמט טלוויזיוני יכול להעניק זכויות יוצרים. היא עומדת על כך שהזכויות מוענקות ליצירה ולא לרעיון, ולכן יש לקבוע מתי הופך הפורמט ליצירה מוגנת. אבניאלי מצאה, כי ככל שמדובר ב-"Upgrade", הרי שהשעשועון לא היה בגדר רעיון בעלמא, שכן יוצריו הכינו פיילוט לערוץ 10 (שהחליט שלא לרכוש אותו).

לאחר מכן דוחה אבניאלי את טענתו של ארמוזה, כאילו כל שעשה ברודסקי היה להעלות רעיון בשיחה עם חבריו. ארמוזה "ידוע ידע" היטב שברודסקי - יחד עם חבריו, שלא תבעו עימו - עומד מאחורי הפורמט. הדבר בא לידי ביטוי הן לפני חתימת הסכם ההפצה בין תנין הפקות לבינו והן לאחר מכן.

השאלה הבאה הייתה האם היה מקום להעניק לברודסקי קרדיט, כאשר ארמוזה טען שאין זה מקובל לציין את שמותיהם של היוצרים. גם כאן לא קיבלה אבניאלי את עמדתו וקבעה, כי במו"מ שניהל עם רוכשי התוכנית, הוא התעלם מקיומו של ברודסקי. לאור העובדה שמדובר בפעולה מכוונת של החברה שבבעלותו, היא מוסיפה, הרי שארמוזה נושא באחריות אישית עליה.

אבניאלי מוסיפה: "הטענה כי הכרה בזכותם של מפתחי פורמטים היא פתיחת הדלת לעוד ועוד טענות מצד אנשים שנטלו חלק בתהליך, וצפויה לפגוע קשות ביכולת המיסחור של פורמטים - אינה אלא ניסיון להתחמק מחובתם של הנתבעים להכיר בזכותו המוסרית של התובע. הטענה הנוספת, כי האינטרס הכלכלי של התעשיה הישראלית מחייב שלא להכיר בזכויות יוצרים ביחס לפורמטים טלוויזיוניים, שעה שזכויות מעין אלה אינן מוכרות במרבית מדינות העולם, לא רק שאינה מדויקת, אלא היא טענה בלתי נכונה בעליל".

מאידך קבעה אבניאלי, כי דרישותיו של ברודסקי ביחס להיקף מתן הקרדיט, הן בלתי סבירות. היא קבעה, כי יש לאזכר את שמו בפתיחת כל פרק או בסיומו, בדומה לשמותיהם של במאים, צלמים וכו'. היא גם אסרה על ארמוזה להמשיך ולהציג את עצמו כמפתח הפורמט. הפיצוי הכספי שיקבל ברודסקי ייקבע בהמשך הדיון בתיק. בשלב זה חויב ארמוזה בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. את ברודסקי מייצג עו"ד רועי הלוי, ואת ארמוזה - עוה"ד צביקה מצקין ואלרן שפירא.