|
|
זעקה ללא עילה [צילום: יוסי זליגר]
|
|
|
|
|
"לפנים משורת הדין, ואך בשל רישומו של יום הזיכרון לשואה ולגבורה שחל אתמול, אינני עושה צו להוצאות" - כותבת (26.4.17) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, בסיומו של פסק דין בו נדחתה על הסף עתירה של ניצול שואה.
חיים רובינסון מנהל מזה שנים עשרות הליכים, למרות שכבר הוכה כנכה 100%, בדרישה להגדיל את הסיוע הניתן לו. בית המשפט העליון הסביר לו שוב ושוב, כי ממילא לא ניתן לתת לו יותר מכפי שהוא מקבל - אך ללא הועיל. גם הנסיונות לשכנע אותו להיעזר בייעוץ משפטי עלו בתוהו.
"זו הפעם העתירה מכוונת נגד שופטי בית המשפט העליון, והיא כוללת טענות בשפה משתלחת ומכפישה, שאף לא ניתן לחזור עליה", אומרת ברק-ארז. "דין העתירה להידחות. היא אינה מגלה עילה. יש בה זעקה, שמבטאת את מצוקתו הסובייקטיבית של העותר, אך אין לה בסיס משפטי. כידוע, בית משפט זה, ביושבו כבית משפט גבוה לצדק, איננו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין אחרים
שניתנו על-ידו. אין אף כל הצדקה לסגנון חסר האחריות שבו העתירה מנוסחת".
