חבר מועצת חכמי התורה, הרב דוד יוסף, יוצא במתקפה חריפה נגד השר לשירותי דת, דוד אזולאי, מבלי לנקוב בשמו ומאשים אותו וחברי כנסת אחרים דוגמת מנחם אליעזר מוזס וישראל אייכלר (יהדות התורה), שגם בשמותיהם לא נקב, בצביעות.

בשיעור (יום א', 30.4.17) בבית המדרש "יחווה דעת" בירושלים, האשים בנו של הרב עובדיה יוסף את העולים להר מירון במוצאי השבת בליל ל"ג בעומר בכך שהם גורמים חילולי שבת הן למשטרה והן למפעילי התחבורה הציבורית.

לדבריו, בעוד שהחילונים מכבדים את השבת ומוכנים לדחות את יום הזיכרון והעצמאות ואת יום הזיכרון לשואה ולגבורה שחלים ביום ראשון ביממה, לא מסוגלים החרדים לדחות את מנהג ל"ג בעומר בכמה שעות.

"כשקמה המדינה קבעו את יום הזיכרון ל-ד' באייר ואת יום העצמאות ל-ה' באייר. והנה מה קרה השנה, ד' באייר יצא ביום ראשון, לכן כבר מלכתחילה הדתיים שהיו אז בהקמת המדינה טענו ש[כדי] לעשות את יום הזיכרון והעצמאות - צריך להתארגן ויש חשש לחילול שבת, ולכן גם החילונים הסכימו והם דחו את יום הזיכרון ביום אחד ואת יום העצמאות, והעיקר שלא יהיה חילול שבת".

"צריך למחות נגד החרדים!"

"החילונים הסכימו, אבל החרדים לא מסכימים לדחות את ל"ג בעומר בכמה שעות", מחה הרב יוסף תוך שהוא מוסיף באירוניה: "למה? יש 'מצוות עשה מהתורה' - כתוב בפירוש בתורה שכל עם ישראל חייב לעלות לרגל למירון ולעשות מדורה. אבל בגלל זה יצטרכו הרבה שוטרים לחלל שבת".

"במקום למחות נגד המשטרה, צריך למחות נגד החרדים!", המשיך הרב במתקפה, "כן! נגד אלו שיצרו מצווה חדשה. מיד הם חייבים לצאת לדרך עם צאת השבת, ואז המשטרה חייבת להיערך. אנחנו ממש מכשילים אותם".

"זה פשוט צביעות", הוסיף הרב בכאב, "זו צביעות. איך ייתכן שאנשים מזלזלים, גורמים לאלפים לחלל שבת, גורמים לאוטובוסים לחלל שבת, נכשלים בעצמם, למה לא נלמד מהחילונים? החילונים הסכימו לדחות את יום הזיכרון ואת יום העצמאות רק בגלל שהם התחשבו שלא יהיה חילול שבת. ואנחנו לא מתחשבים? מה זה פה? זו צביעות!".

"בושה וחרפה. תדחו את זה. תדחו את ההדלקה לארבע בבוקר. תסגרו את כל המתחם. לסגור את המתחם עד חצות הלילה. שאם מישהו חושב שהוא יתפוס 'תנור ראשון' בגהינם, הוא ידע שהמקום סגור. לשמר איזה מנהג כשאלפים ורבבות מחללים שבת?", דבריו.

הרב הראשי לישראל, דוד לאו, שכבר הביע את חששו מפני חילולי השבת ההמוניים, הודיע כי לא יגיע למירון במוצאי השבת. בראיון לרדיו קול חי, אמר הרב לאו כי אין לחלק בין מועד הדלקת מדורות ל"ג בעומר במירון להדלקות בשאר הארץ. לדבריו, יש להדליק אותן ביום חמישי או ביום ראשון בערב, ושבת קודמת למנהג. בתוך כך, מתברר כי בעבר הורתה הרבנות הראשית לישראל לאחר את התחלת החגיגות במירון ליום ראשון בצהריים [ראו מודעה בתחתית הידיעה]. הדבר היה בשנת 1970 כאשר להר הגיעו כ-60 אלף איש בלבד (לעומת כ-500 אלף הצפויים השנה), ולדרישת הרבנות נדחו החגיגות ליום ראשון ב-12:00 בצהריים. יצוין כי אתמול בירך המקובל רבי דוד אבוחצירה את הפועלים לדחיית החגיגות כך שלא יתקיימו במוצאי השבת אלא ביום ראשון לפנות ערב.

החוקר הרב ישראל גליס, שחוגג במירון מאז היותו ילד ובקי בהיסטוריה של המקום, מביע אכזבה עמוקה מאופי החגיגות כיום. הוא אמר ל-News1 כי יש לקבוע את ההדלקה הראשונה חצי שעה אחרי צאת השבת כך שרק מי ששהה על ההר במהלך כל השבת יוכל ליהנות ממנה ולקבוע את ההדלקה הבאה ליום ראשון בצהריים.