|
המפעל בשנת 1948 [צילום: זולטן קלוגר/לע"מ]
|
|
|
|
|
סוף תקופה בתולדות הבנייה של הישוב והמדינה: מפעל המלט ההיסטורי נשר, בנשר שליד חיפה, ייסגר סופית, המכונות שנותרו במקום יעברו לרמלה, ועל הקרקעות שיתפנו ייבנו 5,000 דירות ו-250,000 מ"ר מסחר ומשרדים. הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בחיפה אישרה את התוכנית להפקדה.
חלק ממפעל נשר חיפה הועבר לפני מספר שנים למפעל ברמלה, המספק כיום את רוב הביקוש למלט (קיים מפעל נוסף, בהר-טוב ליד בית שמש). חלקו האחר, מפעל הטחינה, עדיין פועל בנשר, ויועתק לרמלה. כך יתפנו לבנייה 2,500 דונם, במתחם המגורים הגדול של חיפה וסביבותיה.
הוועדה המחוזית קבעה, כי בשלב ראשון ייבנו 2,000 דירות על השטח שכבר פונה. לאחר העתקת מפעל הטחינה, ייבנו 3,000 דירות, וכן את הנכסים המניבים. התוכנית תאושר סופית לאחר קבלת התנגדויות, אם יהיו, ודיון בהן.
הבנייה תהיה בהיקף קטן יחסית. התוכנית קובעת, שחלק גדול מהשטח מיועד לפארק, כן ישמרו מבנים היסטוריים. העתקת המפעלים תשים סוף למטרד הזיהום שהפריע לתושבי האזור שנים רבות.
החזון של מיכאל פולק
מפעל המלט נשר הוקם על-ידי מיכאל פולק, בעל חזון ציוני ואחד מיזמי התעשיה הגדולים בתקופת המנדט. המפעל החל לייצר ב-1923. הישוב נשר קרוי על שמו. עשרות שנים סיפק המפעל את כל המלט הדרוש לבניית המגורים, המסחר, התעשיה, המשרדים, אחסנה ועבודות הציבוריות בישוב היהודי, ואחר כך בישראל. ייבוא כמעט שלא היה.
עם הגידול בפעילות הכלכלית, הוקמו גם המפעלים ברמלה ובהר-טוב. כן יש כיום ייבוא מלט בהיקף ניכר, בין היתר על-ידי חברה בבעלות מספנות ישראל ועל-ידי איש עסקים הערבי. עם זאת, מפעלי נשר ממשיכים להיות הספק העיקרי של מלט. לענף הבנייה.
כהוקרה ליזם מיכאל פולק ותרומתו לבניין הארץ, נקרא על שמו, עוד בחייו, קיבוץ מענן מיכאל. זהו מקרה נדיר, ואולי יחיד, שבו נקרא ישוב על שם אדם בעודו בחיים.