עו"ד ברק כהן, ראש "באים לבנקאים", יושעה לשנה וחצי בשל כתב האישום המייחס לו עבירות של איומים ופגיעה בפרטיות של מנג"לי
בנק לאומי ו
בנק הפועלים - קבע (14.5.17) בית הדין המשמעתי של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.
כהן לא כפר בכך שביצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום כנגד רקפת רוסק-עמינח (לאומי) ו
ציון קינן (אז בבנק הפועלים) ובני משפחותיהם, אך הוא טוען שמדובר במחאה לגיטימית. אב בית הדין, עו"ד מרווין ניסן כהן, דוחה גישה זו ככל שמדובר בהיבט האתי שלה:
"אין לקבל ואין להכשיר כל התנהגות של עורך דין, הפוגעת, המטרידה והמאיימת על אדם, יהא מעמדו ותפקידו אשר יהא...
חופש הביטוי אינו זכות מוחלטת... הזכות להפגין קיימת כאשר בכוונה האזרחים לממשה ב'דרכי שלום'. ברור כי במידה מסוימת של הפרעה לסדר הציבורי, הטרדה ו/או פגיעה בפרטיותו של אדם ובני משפחתו עד כדי הטרדה מאיימת - החופש להפגין במקרים אלה אינו יכול להתקיים".
לדעת ניסן כהן, יש ראיות לכאורה נגד ברק כהן, שהרי הוא אינו כופר במעשים אלא במשמעותם. כמו-כן, ברור שבעבירות המיוחסות לו יש קלון: "אין ולא ניתן לקבל מצב בו עורך דין, שהוא חלק ממערכת המשפט, ינהג בבוטות ובאיומים או סחיטה באיומים ויטריד אנשי ציבור בדרך בה הטריד, עד כדי התערבות המערכת המשפטית". לדעת ניסן כהן, על עורך דין חלות נורמות מחמירות מאלו שעל כל אזרח, ובבואו להפגין עליו לשמור על כבוד המקצוע והעוסקים בו.
חברת בית הדין, עו"ד מיכל רבינוביץ, הסכימה עם ניסן כהן והוסיפה: "מעשיו המיוחסים למשיב בכתב האישום מהווים חציית קו אדום וברור". מעשים אלו, היא אומרת, מחייבים מסר חד מצד בית הדין המשמעתי. "טיעוני המשיב מנסים בדרך פתלתלה להרחיק את מעשיו מחומרת העבירות או מהגרעין הקשה של מקצוע עריכת הדין, ולתת להם נופך מעין הרואי או אלטרואיסטי. לא כך היא".
החבר השלישי בהרכב, עו"ד יוסי בן-דוד, סבר בדעת מיעוט שאין קשר בין העבירות המיוחסות לכהן לבין היותו עורך דין, וממילא אין סכנה בהמשך עבודתו של כהן כעורך דין לאור האישומים נגדו. עוד הוא סבור, כי קיימת תשתית לכאורה לביסוס חלק מן העבירות המיוחסות לכהן, אך לא ברמה המספקת להביא להשעייתו.