מבקר המדינה,
יוסף שפירא, דוחה (יום ג', 16.5.17) כמעט את כל התלונות והפרסומים נגד שרת התרבות והספורט,
מירי רגב. בין היתר הוא קובע, כי לא נמצאו ראיות למינויים פוליטיים במשרדה ולקשרים בינה לבין משרד פרסום שקיבל עבודה מהמשרד.
שפירא ביצע את הביקורת לאור מידע רב שהגיע אליו: ריבוי שעות נוספות של עובדי לשכת השרה ללא אישור; מספרם הרב של עובדי הלשכה המועסקים במשרות אמון; מינויים פוליטיים שביצעו רגב ומי שהיה ראש המטה המוניציפלי שלה, איתן כהן, במשרד ובמוסדות שבאחריותו; היבטים לא תקינים בפרויקט "לא לדאוגוסט" לפעילות ספורט ותרבות בפריפריה, ובהם אי-תקינות התהליך לבחירת הרשויות המקומיות שהשתתפו בפרויקט, ובחירת משרד הפרסום של הפרויקט ללא מכרז, בשל היכרות קודמת של רגב עם הבעלים שלו; בדיקת פוליגרף שביצעו עובדי הלשכה.
שפירא מצביע על כך שכהן השתמש בעיקר בדוא"ל הפרטי שלו להתכתבויות במסגרת תפקידו, דבר הפוגע בביטחון המידע, בתיעוד פעולות הממשל ובפיקוח עליהן. בשל כך, לא יכול היה משרד המבקר להשלים את בדיקת התלונות הנוגות למינויים פוליטיים במשרד התרבות; במסמכים שקיבל המבקר לא נמצאו ראיות למינויים שכאלה. כמו-כן, לא נמצאה כל ראיה להיכרות מוקדמת בין רגב לבין בעלי אותו משרד פרסום שהוזכר.
לגבי עובדי לשכת השרה המועסקים במשרות אמון, לא נמצא שמספרם חרג מהמספר שקבעה נציבות שירות המדינה. כן לא נמצא, כי עובדי לשכת השרה עבדו שעות נוספות רבות וקיבלו עבורן תמורה, בלי שניתן להם אישור לכך.
עדיף היה למנוע בדיקות פוליגרף
עיקר הדוח עוסק בבדיקות פוליגרף שביצעו כמה מעובדי לשכתה של רגב. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה קובעת, כי רשויות המדינה אינן רשאיות לבצע בדיקת פוליגרף, אלא במקרה שיש להם הסמכה מפורשת לכך בחוק או במסגרת תהליך חקירה סטטוטורי או במקרים מיוחדים כאשר קיים אינטרס ציבורי חיוני המצדיק זאת ובאישור מראש של היועמ"ש.
בשל ההדלפות מלשכתה של רגב ומשבר האמון שפקד את הלשכה, ביצעו ארבעה מ-13 בעלי משרות האמון בדיקות גלאי שקר על חשבונם. נוכח ההדלפות לתקשורת והאווירה הקשה שנוצרה בלשכה, ולאחר ששניים מהעובדים - יועץ חיצוני לשרה ועובדת - ביצעו בדיקות כאלו, הזמינה רגב לשיחה את כל המועסקים במשרות האמון בלשכה. משתתפים בשיחה ציינו, כי הם "רואים צורך וחשיבות רבה בבדיקת פוליגרף בלשכה", כדי להשיב את האמון בין רגב לעובדי הלשכה, אולם רגב השיבה, כי "הפתרון אינו רלוונטי כרגע". היא הוסיפה, כי יש עובדת שכבר ביצעה בדיקת גלאי שקר ביוזמתה ונמצאה דוברת אמת, אף שרגב הסבירה לה שאין צורך בכך.
לאחר שיחה זו ביצעו עוד שתי עובדות מלשכת השרה מיוזמתן ובמימונן בדיקת פוליגרף, הודיעו לרגב על תוצאות הבדיקה ואחת מהן אף הציגה לרגב את תוצאות הבדיקה ורגב עיינה בו במהירות רבה מאוד.
לדברי שפירא, עובדים במשרות אמון במשרד התרבות, שהם בחלקם צעירים, תלויים תלות יתרה בתקינות יחסיהם עם רגב בנוגע להמשך העסקתם, ולכן ייתכן שיבצעו בדיקת גלאי שקר ביוזמתם, עקב רצונם לרצות את רגב ולהוכיח לה כי מקור ההדלפה אינו בהם. בכך הם עלולים להיקלע למצב שבו הם מוותרים, כביכול מבחירתם, על זכותם לכבוד ולפרטיות.
הנחיית היועמ"ש אינה עוסקת בביצוע בדיקת גלאי שקר ביוזמת העובד, ועל כן לא נמצא ליקוי בדרך פעולתם של רגב ושל גורמים אחרים במשרד התרבות בעניין זה. עם זאת, טוב הייתה עושה רגב אילו הייתה נוקטת עמדה נחרצת יותר, על-מנת להניא את עובדי לשכתה מביצוע בדיקות גלאי שקר ביוזמתם. ייתכן שבחירתה לעיין בתוצאת בדיקה כזאת, גם אם מדובר בעיון שטחי בלבד, ודבריה בפני עובדי הלשכה, הביאו חלק מהם להחליט לבצע גם הם בדיקות כאלו.
