שרת המשפטים,
איילת שקד, מצביעה על "פעמוני אזהרה של המבנה הדמוקרטי שלנו שאמורים לצלצל בעוצמה" לנוכח כוחו של הדרג המינהלי לעומת הדרג הנבחר. היא דיברה (יום ב', 22.5.17) בכנס לשכת עורכי הדין, והתריעה מפני מעבר משלטון החוק לשלטון הפקידות.
"בשנת 2017 אנחנו רואים לא פעם כיצד פקידים מנהלים סדר יום פוליטי במסווה של ניטראליות ומקצועיות", האשימה שקד. "בשם ערכים אלה הם נאבקים לא פעם לסיכול יוזמות ממשלתיות, משל ישבו בספסלי האופוזיציה וביקשו לייצר אלטרנטיבה שלטונית. יש מהם אף כאלה הפונים אל הציבור על-מנת לרתום אותו למאבקיהם. הם עושים זאת באמצעות תדרוך עיתונאים, הדלפות ומכתבים ולאחרונה אף בהופעות פומביות".
שקד הדגימה את דבריה באמצעות הקוד האתי של נציבות שירות המדינה מינואר השנה, אשר לדבריה מראה כיצד הפכה הפקידות למי שפועלת בשדה הפוליטי במקום לשרת את הדרג הנבחר. לטענתה, חזון השירות הציבורי שבבסיס הקוד האתי, יוצר את הרושם שאין ממשלה בישראל. "מי שמתייחס לחזון הזה ברצינות הראויה לו, עלול להסיק שתפקיד הפקידות הוא אכן לשמש כנאמנו של הציבור ולפעול ישירות מטעמו, תוך דילוג על ראשי השרים ונבחרי הציבור". לטענתה, חזון הנציבות מוציא את הדרג המדיני אל מחוץ לתמונה.
שקד המשיכה: "בכל פעם שהקוד האתי רומז לכך שקיימת לדרג הפקידותי מחויבות, ואפילו מסוימת, לפעול לקידום מדיניות השר - המסמך דואג מיד להדגיש, כי העניין חייב להיעשות תוך כיבוד החוק. הביטוי אינו מקרי והוא חוזר על עצמו מספר פעמים במסמך. מדוע? משום שעל-פי הקוד האתי, הפוליטיקאי הישראלי חשוד באופן אוטומטי - ועד שלא תוכח חפותו - בכך שהוא מבקש לקדם מדיניות שלא כחוק".
לדברי שקד, "קידום מדיניות השרים הוא הערך המופיע במקום ה-15 מתוך 23 ערכים שמפורטים במסמך. קצת לפני חיוך ללקוח - כדאי לקדם גם את מדיניות הדרג הנבחר". היא המשיכה: "דילוג על נבחרי הציבור הוא דילוג על הציבור עצמו; התעלמות מנבחרי הציבור היא התעלמות מהציבור עצמו. הניסיון הפקידותי לזהות את האינטרס הציבורי, ללא התיווך של מי שהציבור בחר בו בקלפי בדיוק לצורך הזה - לעולם יסתיים בשיקוף של ה'אני מאמין' הפקידותי וההשלכה שלו על הציבור, שכאילו בשמו הוא פועל". היא קראה לתקן את הקוד, אותו כינתה "כתם שאותו יש למחוק".
שקד אמרה זאת על-רקע ההצבעה הצפויה על ההצעה שיזמו היא והשר
יריב לוין "להחזרת המטוטלת השלטונית לכיוון שליטת הדרג המדיני בקביעת מדיניות משרדי הממשלה", תוך צמצום הרכב ועדות האיתור במשרות הבכירות ומעורבות חזקה יותר של נציגי השרים. לדבריה, חיזוק נבחרי הציבור הוא חיזוק הציבור עצמו, וסיימה באיחול שהנבחרים יהיו אמיצים די הצורך "להחזיר לציבור ששלח אותנו את מה ששייך לו ונלקח ממנו במהלך השנים".
נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור, דחתה את הטענות על אופן שיבוץ ההרכבים בבית המשפט העליון, וכאילו מטרתם להשיג תוצאה מסוימת. "רובם המוכרע של ההרכבים נקבע בצורה אקראית בידי הצוות המינהלי. התיקים הרגישים במיוחד מועברים מראש ללשכתי. ברובם אני לא מעבירה כל הנחיה לצוות המינהלי. רק במיעוט התיקים הרגישים ביותר אני מעבירה ליומן הנחיה בדבר זהותו של ראש ההרכב, בדרך כלל - אני, המשנה לנשיאה או אחד השופטים הבכירים ביותר. אני לא מעבירה כל הנחיה לגבי יתר חברי ההרכב, ואלו נקבעים בידי היומן". נאור ציינה, כי בהרכבים מורחבים היא קובעת את כל השופטים, כמעט תמיד על-פי כללי הוותק בכפוף לאילוצים כגון מניעויות והיעדרויות.
לדברי נאור, שיתוף עורכי הדין כמנחים בקורס ההכנה לשיפוט תרם לאיכותו ולמחויבות הלשכה לתמיכה במסקנותיו בוועדה לבחירת שופטים. היא ציינה, כי מאז כניסתה של איילת שקד לתפקיד שרת המשפטים, מונו קרוב ל-200 שופטים - הישג מרשים לדבריה. נאור סבורה, כי דווקא חילוקי הדעות בוועדה - שלא שיתקו את עבודתה - מוכיחים שמדובר בשיטת בחירה טובה ומוצלחת.
