היועץ המשפטי ל
ממשלה,
אביחי מנדלבליט, חולק בפומבי על שרת המשפטים,
איילת שקד. "אנחנו לא מתיימרים לנהל את המדינה", אמר בכנס לשכת עורכי הדין (יום ב', 22.5.17), דקות אחרות לאחר ששקד טענה שהדרג הפקידותי השתלט על מקומו של הדרג המדיני.
מנדלבליט אמר כי כל דיון אצלו בנושא ייעוץ לממשלה, מתחיל בשאלה "מה רוצה הדרג המדיני" וצוותו עושה מאמץ למצוא פתרונות יצירתיים לשאלות מורכבות. מנדלבליט רמז, כי בנקודה זו הוא חולק על דבריה של שקד בנוגע להתנהלות הפקידות. לדבריו, היועצים המשפטיים יודעים להבדיל בין עמדה משפטית לבין עמדה בתחום המדיניות, השמור לדרג המדיני. עליהם גם להבדיל בין מניעה משפטית לבין קושי משפטי, כאשר במקרים האחרונים רשאי הדרג המדיני לבצע את מבוקשו.
מנדלבליט הדגיש: "הקביעה שקיימת מניעה משפטית היא חריגה ומוגבלת רק למקרים בהם היא פוגעת בזכויות יסוד מוגנות". בשאלות אלו, אמר, קיימת הצעת חוק המבקשת להשתיק את קולו של היועץ ולאסור עליו להציג את עמדתו בבג"ץ. לדעת מנדלבליט, המדינה חייבת לדבר בקול אחד - קולו של היועץ שהיא מינתה - ולכן אין לאפשר שמישהו אחר ייצג אותה בפני ביהמ"ש.
מנדלבליט יצא גם נגד ההצעה לפיה היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה יהיו משרות אמון. "מדובר למעשה בביטול הפונקציה של הייעוץ המשפטי למשרדים, כי הוא חייב להיות שומר סף". העצה זו, טען, מפרשת בצורה שגויה את המושג "משילות", אותו הוא מפרש כמימוש יעדי הדרג המדיני תוך שמירה על עקרונות החוק. הוא הדגיש, כי דמוקרטיה מחייבת שמירה על זכויות אדם בסיסיות, תוך איזונים ובלמים בין הרשויות השונות. מנדלבליט יצא גם נגד ההצעה להגביל את זכות העמידה בבג"ץ, אם כי לדעתו סבור שיש מקרים בהם יש לדחות על הסף עתירות של מי שאין לו עניין ישיר בנושא.
בהתייחסו לחקירות בפרשת נתניהו, אמר מנדלבליט: "השיקול היחיד המנחה אותי ואת כל הצוות הוא להגיע לחקר האמת על בסיס הראיות בלבד, ושום דבר לא יסית אותנו מהדרך הזו; שום דבר". בהתייחסו לזמן בו נמשכת החקירה ציין מנדלבליט, כי מתקיימות פעולות שאינן גלויות לציבור.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
