"בקצב שבו הממשלה מטפלת במשבר המתמשך בתעשיה, בסוף נצטרך להקים ועדת חקירה לבדיקת הסיבות לקריסתה של התעשיה בישראל", כך אמר היום (ג'), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני (
יהדות התורה) בדיון על הידרדרות מצב התעשיה. את הדיון יזמו חברי הכנסת
איתן ברושי (
המחנה הציוני) ו
עודד פורר (
ישראל ביתנו), שמתחו ביקורת על הפער בין הסיסמאות לעידוד התעשיה כחול-לבן לבין היעדר מעשים בפועל לחיזוק התעשיינים ולעידוד אמיתי של היזמים בתחום. השניים הביעו תרעומת על אי-הגעתו לדיון של מנכ"ל משרד האוצר,
שי באב"ד, העומד בראש ועדה מיוחדת הכוללת את ראש אגף התקציבים, נציגי משרד הכלכלה ונציגים נוספים ושאמורים היו על-פי החלטת ממשלה מינואר 2017, לגבש עד אמצע חודש מאי המלצות לעידוד התעשיה, אך טרם עשו זאת. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, דרש מנציגי האוצר בדיון לחזור לוועדה בתוך חודש, עם מסקנות מעבודת הוועדה המיוחדת על-מנת לבחון אותן ובמידה שיימצאו ראויות ע"י חברי ועדת הכספים, לבחון את הצעדים להוצאתן לפועל.
ח"כ משה גפני פתח את הדיון באומרו, כי "מדינת ישראל צלחה טוב את המשבר הכלכלי בעולם ב-2008. הצמיחה גדלה, האבטלה ירדה ואלמלא החשש הביטחוני, היינו מגיעים לדירוג האשראי הגבוה ביותר. אנחנו משתבחים במצב הזה אך אסור לנוח על זרי דפנה. אנחנו יכולים להיתקל במצב של 'עושר השמור לבעליו לרעתו'. אנחנו מרגישים שהמצב טוב, אפשר להוריד את המע"מ וכד'. חשים שהמשק חזק, אך בסוף יכולים לצנוח צניחה מאוד קשה, בעסקים קטנים, בתעשיה. זו מציאות בעייתית. התעשיה בירידה והמדינה כמעט לא מתערבת. עסקים משנים את אופיים ובמקום לייצר מייבאים ויש עסקים שעוזבים את הארץ, יש עודף רגולציה, מיסויי עירוני ומפעלים עוזבים. המשק חזק אך יש לדאוג שהוא ימשיך להיות כזה".
ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) הלין כאמור, על היעדרותו של מנכ"ל האוצר מהדיון ואמר: "אנשי האוצר שולחים לכאן נציגות קבועה, רפרנטים מאגף תקציבים. הוקמה ועדה ממשלתית בראשות מנכ"ל האוצר לבחינת כלים לחיזוק התעשיה אך בינתיים התעשיה רק מתדרדרת. חייבים לנקוט צעדיי חרום, כיוון שמצב התעשיה חמור. למה מנכ"ל האוצר לא פה? רצינו תמונת מצב לגבי עבודת הוועדה. התחושה שלנו כחברי כנסת, שאנחנו מדברים ואין חיבור בין הדיבורים למעשים ויש אובדן דרך וירידה חדה בפעילות. האוצר קודם פוגע בתעשיה ואז מקים ועדה לבחון כיצד להציל אותה. מי שפוגע בתעשיה לא יכול לתקן אותה. האוצר פסול מלתקן את התעשיה". ברושי דרש שוועדת הכספים תנקוט סנקציות כנגד האוצר, נוכח מה שלדעתו "נראה כזלזול בוועדה".
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו): "הממשלה קיבלה החלטה ב-8.1.17 להקים ועדה שתבחן דרכים לתיקון התעשיה והייצוא. בהחלטת הממשלה נקבע שהוועדה תגיש המלצותיה עד 15.5.17. הוועדה קיימה 4 דיונים כשהרביעי היה אתמול. זה זלזול בהחלטת הממשלה ובוועדת הכספים שהוועדה הזו הוקמה בעקבות דרישת ועדת הכספים. ואנחנו רצינו להשפיע על החלטות הוועדה טרם הגשתן לממשלה".
ח"כ
יעקב פרי (יש עתיד): "הוועדה המיוחדת הוקמה בעקבות דרישת ועדת הכספים. היא החלה את עבודתה לפני 3 חודשים. אתמול התקיים המפגש הרביעי, אך אין תאריך יעד לסיום עבודתה. לא רואים כל תכלית או התקדמות ואנו רוצים לדעת מה הכיוון ולאן הולכות ההמלצות".
בהיעדר מידע מהוועדה בראשות מנכ"ל האוצר, העלתה ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) סוגיות שונות שעמן התעשיה בישראל צריכה להתמודד: "בארץ עם כל ההיטלים והארנונה וכד' יש גם 'אגרת שמירה'. שחלה גם על מגורים וגם על תעשיה וכד'. זה פשוט מכניס כסף לרשות המקומית. יש המון דברים שבוועדת הכספים לא מודעים, מתחת לרדאר, על-פי הוראת שעה, מיסים נוספים שהתעשיה משלמת, שבאות מתוך השלטון המוניציפלי. זו רק דוגמה. תעשיה אוירית באשדוד שעלות האבטחה שלה בשנה היא 7.5 מיליון שקל, משלמת עוד 30 אלף שקל בחודשיים אגרת שמירה. כלומר, התעשיה גם סופגת מיסים וגבייה של השלטון המוניציפלי".
ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני): "יש להניח שגם מסקנות הוועדה, אם יהיו, הן לא ייושמו. ביקשתי להופיע בפני הוועדה ועד היום לא קיבלתי תשובה. זה כמו 'גלגל אוגרים', שלא מפסיק להסתובב ולא מתקדם. ייתכן שבדיון הבא כאן בוועדת הכספים יהיו המלצות אך כבר לא תהיה תעשיה".
ח"כ
יצחק וקנין (
ש"ס): "כששר האוצר רוצה לזרז חוקים או רפורמות הוא מפנה דברים לוועדת הרפורמות כאן בכנסת. כשהוא רוצה למסמס ולתקוע דברים הוא מקים ועדה מיוחדת. כשלא רוצים פתרון מורחים את הזמן. זה מה שקורה כאן".
רפרנט תעשיה ומסחר באגף התקציבים במשרד האוצר, עידו סופר, אמר ש"הוועדה פועלת אך טרם סיימה את עבודתה ועל-כן עדיין לא מציגים את המלצותיה". לדבריו, "מדיוני הוועדה עולה, כי לא נוכל להתחרות עם סין על מפעלים מוטי ייצור וכוח עבודה. הפתרון: תעשיה חדשנית עם פריון גבוה שמהווה תחרות לעולם. לכן גם יש חילוקי דעות כי לא כולם מסכימים עם זה. המדינה השקיעה סכומים נכבדים לטובת עידוד התעשיה. בין השאר, יש 100 מיליון שקל נוספים כליי סיוע לעידוד ייצוא, 60 מיליון שקל למפעלים שלא מייצאים, נגב מזרחי 75 מיליון שקל, 70 מיליון שקל לחיבור מפעלים לרשת הולכת הגז הטבעי ועוד". לגבי הוועדה אמר סופר, כי "החלטת הממשלה ציינה שמותר להאריך את מועד סיום עבודתה. עד כה נעשה ניתוח של הבעיות. יש כמה בעיות אקוטיות שאנו מזהים: סוגיית מחסור בכוח אדם מיומן לתעשיה והצורך בחיזוק המחקר והפיתוח התעשייתי וייצור מתקדם. בעזרת טכנולוגיה אפשר לגשר בין הפער בין עלויות עבודה נמוכות במזרח לבין ייצור מתקדם. בנוסף, אסור שרגולציה תדחוף מפעלים החוצה לחו"ל. וכעת עוסקים במיפוי הכלים הקיימים כליי סיוע בהתאם לבעיות שציינתי. זה לא זבנג וגמרנו. שינוי משמעותי זה דורש דיונים ועבודה ולהסתובב בשטח".
נשיא התאחדות התעשיינים,
שרגא ברוש: "חסרה נחישות של הממשלה. אפשר להתמודד בהצלחה מול סין. יש את הפתרון שהוא גם הפתרון לדולר וליורו וגם לסין והוא הגדלת הפריון וזה הפתרון. אם זה הפתרון, יום ולילה צריכים לשבת. חינוך טכנולוגי, השקעות הון ורגולציה. והדיונים עם הגוף הקיקיוני הזה במשרד הרווחה, החינוך הטכנולוגי צריך טיפול שורש ולא להיות באחריות משרד הרווחה ויוצאים משם טכנאי אלקטרוניקה וכד' ולא ילדים עם תווית של דפוקים לכל החיים. וזה שאין כרגע עובדים זו בעיה כי לא טיפלו בה לפני עשר שנים. אם לא יהיה פתרון עוד 10 שנים לא תהיה תעשיה במדינת ישראל. אין שאלה שצריך לעשות משהו אלא באיזו נחישות עושים את הדברים. אפשר לסיים את דיוני הוועדה עוד לפני תום הכנס הנוכחי לפני סוף יולי".
מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשיה, ליאת גור: "מתוך 24,000 מפעלי תעשיה, 21000 הם קטנים עם עד 20 עובדים . אין תוכניות עידוד לעסקים האלה, הם לא מקבלים הטבות מס, לא נהנים ממענקי המדען הראשי, לא מקבלים סיוע בחדשנות ובהגדלת הפריון, והם נמקים. צריך להבין שרוב התעשיה היא עסקים יצרנים קטנים ולא להגביל את כל כלי הסיוע ע״י מחזור וגודל".
במהלך הדיון דיברו נציגים מהתעשיה ובין השאר, עלתה סוגיית 'חיפה כימיקלים' שבג"ץ אמור להכריע בעניינו בימים הקרובים. מנהל מו"פ חיפה כימיקלים, עידו חורש, אמר: "מדובר מפעל משגשג בסכנת סגירה מיידית עם 800 משפחות מהפריפריה שייפגעו עם 5,000 מועסקים בסה"כ. נמצאים במשבר עמוק ועם איום חמור לפגיעה בכלכלת ישראל. אם מפעלי חיפה כימיקלים ייסגרו פגיעה של 1.5 מיליארד שקל בתפוקה הלאומית, פגיעה בייצוא בלמעלה מ-700 מיליון שקל. חיפה כימיקלים מהווה 2% מהייצוא הישראלי, 1% מהתמ"ג, מישהו מעלה בדעתו שהדבר הזה יילך לפח??! לכן משק האמוניה עדיין לא בא על פתרונות ואנחנו 9 ימים לפני הכרעת בג"ץ ואנחנו הגשנו הכל לבית המשפט, אך המדינה טרם השיבה".
שרגא ברוש תקף אגב הדברים את ראש עיריית חיפה,
יונה יהב, ואמר ש"הוא מקדם עצמו פוליטית על-גבי המאבק בחיפה כימיקלים. מדינת ישראל לא יכולה לחיות שעה בלי אמוניה, זה חדרי קירור, זה תעשיה והמפעלים יכולים להיות בהרבה מקומות אך בנגב לוקח חצי שנה לשים שם ובים שנה וחצי, אז פתרון ארוך טווח בסדר, אך מה מיידית? הניתוח יצליח אך החולה ימות". גפני הגיב בעניין הזה ואמר, כי "ידועה לו עמדת ראש הממשלה בנושא" וכי "אף שהוא תומך בד"כ בעמדות של הירוקים, במקרה הזה נדרש פתרון וניתן למצוא כזה אני הולך לדבר בעניין עם השרים הרלוונטיים ואם תהיה לכך הסכמה, ועדת הכספים תיכנס לעובי הקורה ותדע לפתור את הסוגיה, כשם שידעה לעשות זאת בנושאים אחרים בהם הממשלה גמגמה, כגון בנושא הטבות המס ליישובים".
בסיכום הדיון אמר גפני לנציגי האוצר: "כשאתם רוצים לפתור משהו אתם יודעים לעשות זאת וכשלא, גם את זה יודעים לא לעשות. תחזרו אלינו עד חודש מהיום עם מסקנות של הוועדה בראשות מנכ"ל האוצר ואם לא תגיעו אלינו עם מסקנות יהיה לכם קשה מאוד להעביר כאן חוקים ועניינים שאתם רוצים לקדם. תסיימו ותבואו עם פתרון בתוך חודש, שיהיה כבר פתרון ושנדע לאן אנחנו הולכים. משהו שנוכל לדון בו. אם לא תבואו לכאן, כממשלה, עם פתרונות, הרי שכבר עכשיו נורתה יריית הפתיחה לוועדת החקירה הממלכתית לקריסת התעשיה בארץ".