קבוצת מיקרוסופט תשלם מס בישראל בסכום של למעלה מ-100 מיליון שקל - קובע (6.6.17) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, שמואל בורנשטין. הוא דחה את ערעורה של ג'יטקו, חברת-בת של מיקרוסופט, על השומה שהוצאה לה וקבע, כי יש לשלם מס זה משום שמדובר בהעברת פעילות בין חברות קשורות.

בנובמבר 2006 רכשה מיקרוסופט ארה"ב את מניותיה של ג'יטקו ב-90 מיליון דולר ("עסקת המניות"). לאחר מכן הועברה כל פעילותה של ג'יטקו למיקרוסופט, ועובדיה עברו למיקרוסופט ישראל. ביולי 2007 נחתם הסכם בין ג'יטקו לבין מיקרוסופט למכירת הקניין הרוחני ב-26.6 מיליון דולר ("עסקת הטכנולוגיה").

ג'יטקו עסקה במתן תמיכה טכנית אוטומטית ליצרני ציוד אלקטרוני. מיקרוסופט פיתחה באותה עת מוצר בשם OneCare למתן מענה מקיף לשירותי מחשב, ומשיקולי תחרות ביקשה להרחיב אותו למתן מענה אוטומטי לתקלות בהם נתקלים מי שאינם מקצוענים בתחום. מיקרוסופט החליטה שהמוצר של ג'יטקו מהווה פלטפורמה מתאימה שתקצר את זמן הגעתה לשוק ולפיכך רכשה אותה. בשנים שחלפו מאז הרכישה, הפכה ג'יטקו לשלד חסר פעילות, שכן כל פעילותה נטמעה בזו של מיקרוסופט ישראל. עובדה זו עומדת ביסוד פסק הדין, שכן לדעת בורנשטין - מציאות זו מלמדת על השווי האמיתי של עסקת הטכנולוגיה.

שווי איננו "מתאייד"

המחלוקת העיקרית הייתה בקשר לסיווג העסקה השנייה - האם המדובר במכירת קניין רוחני בלבד כפי שהצהירה ג'יטקו, או שמדובר במכירת מלוא פעילותה כעמדת פקיד השומה. כמו-כן, היו הצדדים חלוקים בקשר לשווי העסקה אותו יש למסות. מחלוקות אלו נדונו על-רקע הכללים הנוגעים למחירי העברה - השווי שיש לייחס, לצורכי מס, לעסקות בין צדדים קשורים, אם קיימת אפשרות שהקשר ביניהם גרם לקביעת מחיר שונה ממחיר השוק.

בורנשטין קיבל את עמדת המדינה (פקיד שומה כפר סבא) לגבי סיווג העסקה. הוא קובע, כי שווי לא "מתאייד" בחיסול פעילות וכי יש למסות את מלוא השווי של רכיבי הפעילות שיצאו מהחברה. "הדעת נותנת, כי ערך זה, ששולמה בגינו תמורה רבה זמן קצר קודם לכן בעסקה בין צדדים שאינם קשורים השוקלים שיקולים כלכליים גרידא, הועבר בעסקת הטכנולוגיה. קשה לומר כי הוא נעלם או 'התאייד'. הכלל הוא שערך כלכלי נשמר, גם אם הוא משנה את צורתו", אומר בורנשטין.

לעניין שווי הפעילות שהועברה, בורנשטין דחה את טענת ג'יטקו לפיה הסכום ששולם בגין מניותיה משקף תמורה בגין סינרגיה ייחודית בין עסקי מיקרוסופט לעסקיה שלה, ועל כן אינו חלק מהתמורה בגין הפעילות שהועברה. בורנשטין קיבל את עמדת המדינה וקבע, כי יש להניח שצדדים לעסקה פועלים באופן רציונאלי ואינם משלמים תמורה העולה באופן משמעותי על זו שהייתה מתקבלת מרוכשים אחרים באותם תנאים.

בורנשטין אומר: "איני סבור כי העובדה שקיים יתרון ייחודי לרוכש מסוים ברכישת נכס מסוים משמעה, כי המחיר ששולם על ידו אינו משקף את שווי השוק של הנכס. המערערת אכן הוכיחה, כי למיקרוסופט היה קיים יתרון ייחודי ברכישת המערערת, לאור ציפייתה לסינרגיה ורצונה לשלב את פעילות המערערת בפיתוח מוצר ה-OneCare, תוך חיסכון ניכר ב-time to market, אך המערערת בוודאי לא הוכיחה כי לרוכש אחר לא היה קיים 'יתרון ייחודי' מסוג אחר, באופן שאף הוא היה נכון לשלם מחיר דומה בעסקת המניות".

העובדים הם הנכס העיקרי

ג'יטקו טענה, כי העברת העובדים למיקרוסופט ישראל אינה מהווה עסקה משום, שאלו אינם מהווים "קניין" שניתן לסחור בו. בורנשטין הסכים שאכן לא ניתן למכור עובדים, אך לדבריו ניתן לייחס לחברה נכס הבא לידי ביכולתה לגרום לכך שעובדים יעברו כמקשה אחת לחברה אחרת. העברת עובדים מהווה העברת פונקציה משמעותית בעלת ערך כלכלי רב, אותה ניתן למסות.

לדברי בורנשטין, "אכן העברת צוות העובדים של המערערת, כמכלול, לרבות הדרג הניהולי, עמד במוקד עסקת רכישתה וזאת על-מנת לשלבו בפעילותה של מיקרוסופט ולאור רצונה להקדים את שיווקו של המוצר שפותח אותה עת על ידה... המערערת אף אישרה כי מבחינתה, ערך הטכנולוגיה של המערערת, ללא צוות העובדים שלה, הוא כמעט אפסי".

העברת העובדים, ממשיך בורנשטין, הייתה "אירוע שבו ויתרה המערערת על פונקציה משמעותית ובעלת ערך כלכלי רב. ערך כלכלי זה השתקף היטב בתמורה ששולמה בעסקת המניות, ואיני רואה הכיצד ניתן לומר כי בעסקת הטכנולוגיה, ערך זה התפוגג ואינו קיים יותר".

ג'יטקו חויבה בתשלום הוצאות בסך 75,000 שקל. את ג'יטקו ייצגו עוה"ד דוד ורסנו, אופיר לוי ואידן רגב, ואת פקיד השומה - עוה"ד אריק ליס וניצן זגרינצקי.