האוניברסיטה העברית העניקה (יום א', 11.6.17) תואר דוקטור לשם
כבוד לסופר דויד גרוסמן. באירוע חבר הנאמנים ה-80 לאוניברסיטה, נשא את הנאום בשם מקבלי התואר הנוספים וטען כי בישראל אין דמוקרטיה.
בנאום שמאל פוליטי לוחמני, אמר גרוסמן: "סיפוח הגדה המערבית יביא קץ על הסיכוי לפתרון הסכסוך ויגזור על כולנו להמשיך ולחיות במלחמה". הוא הביע את חששו לעתידה הדמוקרטי של מדינת ישראל ואמר: "כדי לשמור על כל היקר והטוב שיצרנו, אנחנו צריכים להזכיר בלי הרף את מה שמאיים על עתידנו, בראש ובראשונה את העיוות שפוגע בשורש הווייתה של ישראל - שהיא דמוקרטיה שכבר אינה דמוקרטיה, שהיא דמוקרטיה מתעתעת ועלולה להפוך בקרוב לתעתוע של דמוקרטיה"
עוד אמר גרוסמן: "האם מדינה שכבר חמישים שנה כובשת עם אחר ושוללת את חרותו, האם באמת ובתמים היא יכולה לטעון שהיא דמוקרטיה? האם ייתכן בכלל צירוף מילים כזה: 'דמוקרטיה כובשת'"?
הדובר מתח ביקורת על ההנהגה הישראלית וטען שבחוסר רצונה לשים קץ לסכסוך היא בונה את התנאים לקריסת החברה האזרחית הדמוקרטית בישראל. אלה התנאים שבהם מתחילה לקרוס חברה אזרחית דמוקרטית, פלורליסטית, ששואבת את כוחה מהחוק, מתודעת השוויון ומזכויות האדם".
את נאומו חתם גרוסמן בייחול כי "גם בעוד חמישים שנה מהיום, יוכלו האיש או האישה שיעמדו על הבמה ויקבלו את התואר לומר בראש מורם: אני אדם חופשי ועם חופשי, בארצי, בביתי, בתוך נפשי".
מי שעוד מותח ביקורת על הממשלה הוא נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שבנאום בטקס הענקת פרסי קרן וולף לשנת תשע"ז שנערך במשכן הכנסת, מתח ביקורת על הקוד האתי שניסח פרופ' אסא כשר, לבקשת שר החינוך
נפתלי בנט: "חופש המחשבה, הדעה והיצירה הוא לשד חייהם של האמנות והמדע. חופש המחשבה הביטוי והדעה הוא גם לשד חייה של הדמוקרטיה הישראלית".
"חופש דעה ומחשבה אינו דבר מובן מאליו. החופש להביע דעה שונה, מחשבה שונה, זקוק להגנה פרוצדורלית ולערנות מתמדת", אמר ריבלין והדגיש: "קולות שונים חיוניים להתפתחות של המחקר המדעי לאמנות למדעי הרוח והחברה. לא נוכל לבנות מערכות משגשגות וחיוניות של מחקר ופיתוח מדעיים של יצירות אמנותיות מעוררות השראה אם לא נטפח באופן אקטיבי בחינוך ובהסברה, מערכות המעודדות את השונה, השנוי במחלוקת, היוזם והבלתי צפוי. הביקורתיות, הספקנות והרצון לגלות עולמות חדשים הם הכוח המניע של ההמצאה והפיתוח המדעי, הם כוח החלוץ לפני האמנות. הם שסוללים לנו את הדרך לגילויים חדשים ולהמשך מסעה של הרוח האנושית".
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בהשתתפות נשיאיה הקודמים של האקדמיה ערכה דיון שלא מן המניין בנוגע ליזמה לחבר קוד אתי להתנהלות מרצים באקדמיה.
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מביעה דאגה עמוקה לנוכח הכוונה להחיל קוד אתי מוכתב על המערכת האקדמית בישראל. המועצה מתנגדת למהלך זה ורואה בו פגיעה מהותית בחופש האקדמי ובחוק המועצה להשכלה גבוהה (1958) הקובע (בסעיף 15) כי כל מוסד אקדמי בישראל יהיה בן-חורין לכלכל את ענייניו האקדמיים כראות עיניו.
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נוסדה ופועלת על-פי חוק (תשכ"א-1960), לפיו היא נדרשת לייעץ לממשלת ישראל בנושאי מחקר ותכנון מדעי-מחקרי בעלי חשיבות לאומית, ומופקדת על שמירה וקידום של המצוינות המדעית בארץ.
