איש העסקים
לב לבייב, בעל השליטה בקבוצת
אפריקה ישראל, ויד ימינו,
נדב גרינשפון - המשמש כסגן יו"ר קבוצת אפריקה ישראל, עושים מאמץ, בימים אלה, כדי להוביל להסדר חובות בקבוצה, שיכלול התחייבות לפיה תוענק להם הגנה אישית מפני תביעות מצד החברה ובעלי מניות בה.
פעילותם מתבצעת תוך
ניגוד עניינים מובהק, שכן זו נועדה לטרפד הגשת תביעות עתידיות נגדם בגין נזקים כספיים עצומים שנגרמו לקבוצה נוכח רשלנותם וניהול כושל ו/או בגלל עסקות מפוקפקות שביצעו לטובתם האישית.
ל-News1 נודע, כי לבייב נתן ידו לרכישת נכסים באירופה וכן ברוסיה על-חשבון קבוצת אפריקה ישראל, במחירים גבוהים מאוד, למרות שידע כי ערכם בשוק נמוך בהרבה. גם כשהתחוור לו שאכן בוצעו עסקות מפוקפקות, הוא לא יזם בדיקות וחקירות. לפחות כמה עסקות גדולות בוצעו עם אנשי מתווכים ו/או מקורבים שזכו לרווחים גבוהים, בנסיבות המחייבות חקירה מצד רשות ניירות ערך ו/או משטרת ישראל.
ל-News1 נודע עוד, כי נדב גרינשפון פעל תוך ניגוד עניינים המחייב אף הוא בדיקות ו/או חקירות. כך לדוגמה, גרינשפון, המחויב מתוקף תפקידו כלפי קבוצת אפריקה ישראל, הקים לעצמו קבוצת משקיעים פרטית הכוללת את אלי גוטליב, שאותו הכיר מעסקות עם אפריקה ישראל, ובאמצעותה ביצע עסקות תוך ניצול תפקידו ומשאבי וכספי אפריקה ישראל.
גרינשפון וגוטליב ביצעו רכישה של תיק הלוואות בארה"ב מחברת ניהול (עימה הייתה קשורה קודם לכן אפריקה ישראל) והשיגו לעצמם רווחים של מיליוני דולרים, בלא לשתף את קבוצת אפריקה ישראל. כמו-כן ביצע גרינשפון יחד עם הקבוצה שהקים כמה השקעות בנדל"ן. גרינשפון ניצל מעמדו וזכה יחד עם קבוצתו הפרטית בגישה לפרויקטים שונים בחו"ל שיכלו להתאים לקבוצת אפריקה ישראל. גרינשפון אף הגיע לניו-יורק מספר פעמים בשנה, ולפחות חלק מעלויות הטיסה (
מחלקה ראשונה) והשהייה (מלונות פאר) מומנו על-ידי חברת אפריקה ישראל.
גרינשפון נטל חלק בעסקות נוספות בחו"ל המחייבות גם הן בחינה ובירור. יחד עם אביו, אשר גרינשפון, הוא השקיע בפרויקט נדל"ן בברונקס, בשיתופם של שלמי פלס והרב דויד מונשיין (נציג של לב לבייב ברוסיה). לצורך העסקה ניטלה הלוואה מעמותת לב אבנר (חברה ללא מטרת רווח שהוקמה על-ידי לב לבייב על שם אביו, אבנר). השימוש בכספים נעשה באופן בעייתי, ובניגוד למטרות העמותה. חלק מהכספים הועברו לניו-יורק דרך חברת קנדית.
גרינשפון נטל חלק גם בעסקה של רכישת משרדים בניו-יורק, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. כספי ההשקעה הוזרמו באמצעות חברת קפריסאית. הצדדים לעסקה השיגו בעת המכירה ב-2013 רווח של עשרות אחוזים על ההשקעה. גרינשפון הוא ש"טיפל" בניתוב הרווחים שהושאו לרב מונשיין, רווחים שלא דווחו כדבעי לרשויות המס.
להלן תגובת אפריקה ישראל: "מדובר בטענות משוללות ביסוס וחסרות שחר, שהועלו זה מכבר במספר הזדמנויות בעבר, על-ידי יריבים עסקיים של מר לבייב בעסקיו הפרטיים. הטענות הועלו כחלק מניסיונותיהם הנואשים של אותם יריבים עסקיים לסחוט כספים, לאחר שנדחו מספר פעמים בערכאות השונות של בתי המשפט בארה"ב ובישראל. הפעם מועלות הטענות פעם נוספת, בעיתוי מתוזמן היטב, במטרה יחידה והיא לנסות ולחבל, ממניעים פסולים, בהסדר החוב המתגבש בעניין חברת אפריקה ישראל.
מר לבייב הינו בעל השליטה בחברת אפריקה ישראל ולכן הטענה כאילו יש לו אינטרס כי החברה תרכוש נכסים ששווים נמוך, במחירים גבוהים, משוללת בסיס ואף משוללת כל היגיון, ובכך מעידה על מופרכות הטענות בעניין זה. למותר לציין כי, עסקותיה של חברת אפריקה ישראל בוצעו כדין, הן פומביות ומדווחות לציבור, לרבות ערכי רכישתן.
אף הטענה לביצוע עסקות בניגוד עניינים על-ידי מר גרינשפון משוללת כל יסוד. מר גרינשפון ביצע מעת לעת, כחלק מקבוצת משקיעים פרטיים, השקעות פאסיביות בנכסים בהיקפים כספיים זניחים, בדומה לרבים אחרים הנוהגים לפזר את השקעותיהם באפיקים שונים ומגוונים, בין היתר בנדל"ן מניב בארה"ב. ולכן, אין בין השקעות פאסיביות וזניחות אלה ובין עסקיה של חברת אפריקה ישראל דבר וחצי דבר.
למותר לציין כי, השקעות פאסיביות וזניחות אלו בוצעו בשנים מאוחרות הרבה יותר מהתקופה בה הייתה פעילה אפריקה ישראל בארה"ב. נזכיר, כי מאז שנת 2007 לא בצעה חברת אפריקה ישראל השקעות חדשות במדינה, ואף פעלה באופן שיטתי למימוש כל נכסיה שם עד למכירתו של הנכס האחרון בארה"ב, שהושלמה בסוף שנת 2015 על-מנת לשרת את חוב החברה בישראל. על כן, כל השקעה שביצע מר גרינשפון בארה"ב במהלך השנים האחרונות, לא יכולה הייתה כלל לבוא על חשבון הזדמנות עסקית של חברת אפריקה ישראל, שכאמור חדלה זה מכבר מפעילות יזמית באזור זה. מעבר לכך, מאפייני הנכסים שנרכשו במסגרת אותן השקעות פאסיביות וזניחות שבוצעו על-ידי גרינשפון באופן פרטי, שונים במהות התכלית מאלו שבוצעו או המבוצעות על-ידי חברת אפריקה ישראל, וגם מהטעם הזה ברור שאין מדובר בעסקות שיכולות היו להוות הזדמנות עסקית של חברת אפריקה ישראל.
ולבסוף, הטענה לשימוש במשאביה של חברת אפריקה ישראל לצרכים אישיים אף היא נטענה מן הפה ולחוץ, כחלק מהפופוליזם התקשורתי והניסיון לייצר כותרות. לא בכדי הועלתה הטענה באופן סתום, שכן אין בבסיסה דבר.
נחזור ונאמר, אין זו הפעם הראשונה בה אנו עדים לניסיון שותפיו העסקיים לשעבר של מר לבייב לנהל מסע הכפשות ואיומים כלפיו וכלפי גורמים שונים המקורבים אליו, והכל במטרה להפעיל לחץ פסול ולסחוט כספים".